פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלב א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | איסור יילוד בהמה[עריכה]
המשנה (קכח:) אומרת שאסור ליילד בהמה ביו"ט (למשוך את הוולד, דהוי טירחה יתירה (על פי רש"י)) אבל מותר לסעדה לה, ומבארת הגמרא שהכוונה להחזיק את הוולד שלא ייפול לארץ. ומבארת הברייתא עוד ש'לסעדה' הכוונה שמותר לתת דד לתוך פיו, ולהביא מלח להניחו ברחם בהמה טהורה שריחקה את וולדה כדי שתקרב אותו שוב ע"י צערה, וכן מותר לזלף מי שליא על הוולד כדי שתרחם עליו אימו, אבל לא בבהמה טמאה, שאם ריחקה אותו, שוב לא תקרבנו.
טור: פוסק את דברי הגמרא.
רא"ש: ר"י מסתפק האם מותר לסייע לבהמה בשבת, שייתכן והמשנה נקטה יו"ט כי רק ביו"ט מותר לסייע ולא בשבת
⤶ בית יוסף: ויש לתמוה על הטור שהעתיק את דברי הגמרא לעניין שבת.
☜ שו"ע: אסור ליילד בהמה בשבת (כלומר למשוך את הוולד מהרחם, דהוי טריחה יתירה (משנ"ב)).
⤶ ואסור גם לסייע לה ללדת, (אחרונים).
אם הבהמה מבכרת ויש חשש שתמות מסתפק בפרי מגדים. ועל ידי גוי אפשר להקל (ביה"ל).