פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלו א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | אין עולין באילן[עריכה]
הברייתא (עירובין ק.) אומרת שאסור לשבת על שורשי אילן הגבוהים שלושה טפחים מפני שאסור להשתמש באילן בשבת. עוד איתא בברייתא (שם ק:) שאסור להשתמש בין באילן יבש ובין באילן לח. וברייתא אחרת אומרת שאילן יבש מותר. הגמרא מיישבת שבימות החמה מותר כיוון שניכר לכל שהוא יבש, ובימות הגשמים אסור כי לא ניכר שהוא יבש ויש בזה מראית עין (רש"י). ואף בימות החמה אסור כאשר יש פירות או עלים.
הגמרא בהמשך אומרת שלדעת רבי שמעון מותר ללכת על עשבים ואין חשש משום תלישה כי אינו מתכוון.
◄ רי"ף (לפי הרא"ש): אין חילוק בין עשבים לאילן, ובשניהם מותר כי אינו מתכוון לתלישה.
◄ רא"ש, תוספות וטור: רק בעשבים אין חשש, אבל באילן אסור כי מינכר מילתא יותר.
◄ רי"ף (לפי הב"י) ורמב"ם: אסור אפילו באילן יבש (משום שרב אסר גם אילן יבש משום גזירה).
☜ כך פוסק שו"ע (ולא נתלים בו ולא משתמשים במחובר לקרקע כלל).
אפילו אילן יבש שאין בו עלים או פירות נאסר, משום גדר והרחקה[1]*. ויש שמתירים בימות החמה שניכר לכל שהוא יבש (משנ"ב).
אסור גם להשען על האילן (משנ"ב ע"פ הגמרא). ולא להניח עליו חפץ או לקשור אליו בהמה (אחרונים).
❖ קנים רכים וירקות[עריכה]
הגמרא (לד:) מספרת שרב נחמן אמר לתלמידיו ללכת ולכוף הקנים זה על זה שיוכלו לשבת עליהם בשבת. הגמרא מקשה עליו מברייתא האומרת שאסור להשתמש בקנה, ומיישבת שמדובר על קנה קשה אבל קנה רך מותר.
הגהות אשר"י: מותר להשתמש בקנה רך שדינו כירק, ולא גזרו על ירקות (וייתכן שגם שאר פוסקים מודים לו בזה, וכתבו רק אילן, שאם היה אסור היו צריכים לכתוב שאסור כל המחובר לקרקע (בית יוסף)).
☜ כך פוסקים רמ"א, אליה רבה[2], תוספות שבת וחיי אדם.
⤶ והרבה פוסקים התירו רק קנים שנשארים רכים לעולם, אבל רכים שעשויים להתקשות, אסורים אפילו בעודם רכים (משנ"ב).
☜ ב"ח וט"ז: אסור להשתמש גם בירקות וקנים הרכים.
כתבו הפוסקים שאסור להשתמש בקלחי כרוב ודלעת, שאע"פ שהם ירקות, כיוון שהם קשים, ומתקשים בסוף כעץ, אסורים (משנ"ב).
❖ עלה בדיעבד[עריכה]
הברייתא אומרת (ק.) שאם עלה לאילן יכול לרדת ממנו, ומאידך ברייתא אחרת אומרת שאסור לרדת ממנו. הגמרא מיישבת שאם עלה מבעוד יום יכול לרדת ואם עלה בשבת אסור. ובאופן שונה: מדובר שעלה בשבת, אלא שאם עלה בשוגג מותר לרדת ואם עלה במזיד אסור.
רי"ף ורא"ש: רק אם עלה בשבת עצמה במזיד אסור לרדת מהעץ. אבל לפני שבת, אפילו מזיד, או אם עלה בשבת בשגגה, מותר לרדת (למרות שהגמרא מביאה תירוץ נוסף, לא העתיקוהו).
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ נחלקו הראשונים באיזה אופן מותר לרדת מאילן שעלה אילו מערב שבת:
◄רמב"ם, מגיד משנה: אפילו אם תכנן לרדת בשבת עצמה מותר לרדת.
◄טור: רק אם לא כיוון לרדת בשבת מותר לרדת.
☜ שו"ע: מותר לרדת, ויש אומרים שרק אם חשב לרדת לפני שבת מותר לרדת.
⤶ והלכה כדעה ראשונה (משנ"ב).
רמ"א (על פי המגיד משנה): כל ההיתר לרדת הוא רק באדם שנמצא על העץ, שעושה איסור בעת שהוא על העץ, אבל חפץ שעל העץ אסור להורידו מהעץ בכל מקרה.
אסרו להוריד כלים בשבת מהאילן כיוון שבקלות יבוא להשען על האילן ולהשתמש בו[3]. ואסור לתלות באילן כלים שהוא רגיל להשתמש בהם, שמא יבוא להורידם בשבת (משנ"ב).