פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלו י

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שלו י


סעיף י | הנאה ממחובר[עריכה]

רבא אומר (סוכה לז:) שמותר להריח בהדס מחובר (כיוון שהדס עומד להריח, ואת זה אפשר לעשות גם במחובר) אבל אסור להריח אתרוג[1] (כיוון שיש חשש שמא מתוך כך לתלוש ולאכול (משמעות הגמרא שם)).

☜ וכך פסק שו"ע[2].

⤶ ויש מחמירים בזה, והעיקר להתיר כדעת השו"ע (אליה רבה).

  1. לעניין טלטול ההדס בעודו מחובר, דינו כקנים הרכים לעיל בסעיף א (משנ"ב).

  2. יש למחות באנשים שקוטפים בגינות מפירות מחוברים, ואסור לאוכלם כל השבת (משנ"ב).


הערות שוליים[עריכה]

  1. כך גרסו רי"ף, רמב"ם ורא"ש, וכך פסק גם הטור. [והביא הר"ן שהגאונים גרסו להפך (משום שאין היכר בהדס ויש לאוסרו יותר)].
  2. ואך תלישה בפה אסורה (משנ"ב). אך אין בתלישה זו חיוב מהתורה, ואף התולש ברגליו אינו חייב. כך מסיק שער הציון ע"פ המג"א וכמה אחרונים. אך המחזיק ברכה (ס"ק ב) הביא שהבכור שור למד בדעת רש"י שאף התולש בפיו חייב מהתורה. התולש ביד שמאל: בתוספתא איתא שפטור, אך בחזון עובדיה (חלק ה, עמוד קמ) עמד על כך שהרמב"ם והרי"ף השמיטו זאת, משמע שלא סברו כך.