פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלט ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | רחיצה בבריכה[עריכה]
הגמרא (מ:) מביאה שרבי זירא ראה את רבי אבהו שרחץ באמבטי ולא ידע אם עקר או לא עקר. הגמרא מבארת שאם האמבטי ללא שוליים אין מקום להסתפק ובודאי אסור.ורק כאשר יש שוליים רבי זירא הסתפק[1].
◄ רש"י, רא"ש ורז"ה: 'עקר' הכוונה לעקירת רגליו. שאם עוקר רגליו דומה לשט, וזה אסור במקום הדומה לנהר. לכן, אם יש שוליים לכלי מעל הקרקע מותר, כיוון שדומה לכלי. אך אם אין שוליים לכלי מעל הקרקע אסור, כיוון שדומה לנהר.
◄ רי"ף, רמב"ם ורמב"ן: 'עקר' הכוונה לעקירת מים. שאם [עוקר רגליו ו]מוציא מים מהאמבטי דומה לנהר ואסור. לכן אם יש שוליים מעל גובה המים, המים לא יוצאים ומותר. ואם אין שוליים מעל גובה המים אסור כיוון שמוציא מים ודומה לנהר[2].
☜ שו"ע: אסור לרחוץ בבריכה שבחצר, כיוון שהמים נעקרים החוצה ודומה לנהר. ואם יש לה שפה מסביב מותר כיוון שהיא מחזירה אותם שלא יצאו, והוי ככלי שלא גזרו בו.
בריכה שברה"ר אסורה בכל מקרה כיוון שיש חשש שמא יוציא מים חוץ לארבע אמות (משנ"ב).
⤶ביה"ל: יש להסתפק בדעת הרי"ף שהתיר כשיש שוליים שמונעים יציאת מים, אם מותר ברה"ר. וכותב שמדברי הרמב"ם נראה שאסור.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ יש להדגיש שהאיסור באמבטי קיים רק אם עוקר רגליו מעל המים, שאז דומה לשט על פני המים. כך כותב הרמב"ן שאף לרי"ף המבאר אחרת את עניין 'עקר' שבגמרא, אין כל איסור ללא עקירת רגליו מעל המים (שער הציון).
- ↑ נפק"מ אפשריות: א. אם האמבטי בלי שוליים אלא שיש הפרש בין גובה המים לגובה השוליים, לרש"י אסור ולרי"ף מותר. ב. אם האמבטי עומדת על גבי הקרקע ויש לה שוליים אלא שהמים מלאים עד למעלה, לרש"י מותר ולרי"ף אסור.