פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים של א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | יולדת חולה שיש בה סכנה (ויישוב דעתה)[עריכה]
המשנה (קכח:) אומרת: 'ומילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום למקום ומחללין עליה את השבת'. הגמרא מביאה ברייתא המתירה להדליק לה נר, אם הייתה צריכה לכך. הגמרא מקשה: פשיטא. ומיישבת שמדובר על יולדת עיוורת שרוצה שידליקו לה את הנר בשביל ליישב את דעתה שלא תפחד, ותדע שאם יהיה צורך במשהו, חברתה תראה ותעשה לה.
☜ טור ושו"ע: מחללים שבת לצורך יולדת וקוראים לה חכמה ומדליקים לה את הנר אפילו היא עיוורת[1]*.
א. מן הראוי שאישה שהגיע לחודש תשיעי תכין מראש את הדברים הנצרכים לה ללידה כדי שלא תבוא לידי חילול שבת[2] (ספר חסידים).
ב. מותר לקרוא לחכמה אפילו מחוץ לתחום (משנ"ב) ואפילו מחוץ ליב מיל (שער הציון).
ג. נחלקו הראשונים באיזה צורך מדליקים את הנר (ביה"ל):
◄ תוספות ישנים: גם אם היולדת והמיילדת לא אומרים שום דבר מותר להדליק את הנר.
☜ וכך פסק משנ"ב בשמם.
◄ רמב"ן ור"ן: רק אם אומרת שצריכה את הנר מדליקים לה אותו.
◄ רמב"ם: בזמן הלידה עצמה גם אם לא אמרה, ובשעת הצירים או חולה שיש בו סכנה, מדליקים רק אם אומרים שצריכים.
ד. כשהיולדת מבקשת נר לא צריך להביא מומחה לברר שהיא צריכה נר כמו שבודקים בעניין יום כיפור, כיוון שהיא יותר פוחדת ותבוא לידי סכנה מאשר ביו"כ (ביה"ל).
❖ שינוי בטיפול ביולדת[עריכה]
הגמרא (שם) אומרת שאם הייתה צריכה שמן חברתה מביאה לה שמן (דרך רה"ר) ביד. ואם לא היה מספיק ביד יכולה להביא דרך שערה. נחלקו האמוראים האם הכוונה שתשרה את השיער בשמן ותסחט אותו, ואין בזה איסור כיוון שאין סחיטה בשיער, או שהכוונה שתניח כלי בתוך שערה ותביא אותו כך. כיוון שכמה שאפשר לשנות, משנים.
רמב"ם ☜ ושו"ע: אין סחיטה בשיער מהתורה, ואע"פ כן שעדיין עדיף להביא על ידי כלי בשערה ולא בשיער עצמו, כיוון שיש איסור דרבנן בסחיטת השיער עצמו. שכמה שאפשר לשנות ביולדת משנים.
⤶ אף לפי השו"ע בסימן שכח, יב, שפסק שלא משנים בטיפול בחולה שיש בו סכנה, ביולדת משנים כיוון שלידה זה דבר טבעי ואחת מתוך אלף מתה מהלידה[3] (מג"א ע"פ מגיד משנה ומאירי).
כל הצורך בשינוי הוא רק אם עושה את הפעולה באותו אופן אבל אם יהיה עיכוב מזה, לא עושים בשינוי (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * יש לדון עד כמה לקחו את סברת 'ייתובי דעתה'. האם אישה שרוצה שבעלה יבוא איתה לבית חולים או לקחת את אימה נחשבים לייתובי דעתה? נראה מהפוסקים שבאופן כללי הקלו בשאלה זו. עיין בתורת היולדת פרק יד. ואם מבקשת את שניהם יש לעיין. עיין באג"מ או"ח א, קלב. ובאורחות שבת כתב להקל בזה אם היא מבקשת את שניהם. וכתב שאם אין מי שישמור על הילדים יביא אותם על ידי נהג גוי. וכאשר יש חשש של פיקוח נפש (שהילדים יבהלו, וכדין קטן שננעל מאחורי הדלת), מותר לקחת אותם גם על ידי יהודי. ויעשה שאלת חכם לפני שבת על זה.
- ↑ ואין זה אומר שאישה צריכה לשבות בסמוך לבית החולים בשבתות הסמוכות ללידה כיוון שיש בזה טרחה. אמנם ממידת חסידות תקיים בזה מצווה, אבל מדינא אינה חייבת. תורת היולדת (ב, הערה ב) בשם הגרי"ש אלישיב והחזו"א. וכן כתב בחזון עובדיה (ג, עמ' שכא).
- ↑ ייתכן שכוונת הראשונים לומר שהסיכויים למות מלידה אינם גבוהים ולכן אין בזה סכנה גמורה, והסיבה לכך היא שלידה זה דבר טבעי ולא משהו יוצא דופן שעובר על האישה, כמחלה הבאה על חולה. (כלומר זו סיבה מדוע רק אחת מאלף מתה, ולא סיבה העומדת בפני עצמה).