פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ש א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | מצוות סעודה רביעית[עריכה]
הגמרא אומרת (קיט:) שלעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת, אפילו אינו צריך אלא לכזית.
שבלי הלקט: כמשל למלך שמלווים אותו. ועוד שיש עצם אחת באדם שלא ניזונת אלא מסעודה זו. ונהגו לומר בה זמירות ותשבחות כדרך שמלווים המלך בכניסתו וביציאתו.
☜ טור ושו"ע: לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת ללוות את השבת אפילו אינו צריך אלא לכזית.
הכוונה שיפרוס מפה כדרך שעושה בשאר סעודות שלו. אבל אינו צריך לבשל יותר ממה שרוצה לאכול (משנ"ב).
בגמרא משמע שיקבע סעודה זו על פת. וטוב לכתחילה לאכול בה בשר או תבשילין. ואם חושש לאכילה גסה או שאין לו, יאכל מזונות או על כל פנים פירות (משנ"ב).
כיוון שזה כדרך ליווי המלך, טוב לקיימה סמוך ליציאת השבת, ואם אינו תאב לאכול, נכון שלא יעסוק בקביעות מלאכה עד שיאכל אותה (משנ"ב), ולא יאחר אותה אחרי חצות (שערי תשובה).
עצם הניסכוי ניזונת רק מסעודה רביעית והיא העצם שממנה האדם יקום בתחיית המתים (משנ"ב), כיוון שעצם זו לא נהנתה מעץ הדעת כיוון שהאדם אכל ביום שישי והיא לא ניזונת אלא מסעודה רביעית (אליה רבה).
סעודה זו אינה אינה חובה כמו שלוש סעודות בשבת. ואם אינו יכול לקיים כולם- יקדים סעודות השבת (משנ"ב).
נוהגים להרבות בנרות במוצאי שבת יותר מימות החול, ולומר פיוטים לאחר ההבדלה (משנ"ב).