פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד ז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד ז סעיף ז - גנב וגזלן מדאורייתא

בעמוד ב שם מבואר שהעובר על גזל דאורייתא (כגון החוטף דבר מיד איש) פסול לעדות מהתורה.

רמב"ם וטור: גנב וגזלן מדאורייתא אמנם לא לוקים, אבל הם "עד חמס" המפורש בתורה לאיסור.

⤶ כשהגנב החזיר מעצמו:

◄ ב"י: אפילו אם החזיר את הממון מעצמו, עדיין פסול כי חטא בדבר שבממון.

◄ טור, דרכי משה, ב"ח וסמ"ע: אם החזיר מעצמו הוא כשר.

☜ רמב"ם ושו"ע: גנב וגזלן פסולים לעדות מאז שגנבו ועד שיעשו תשובה. רמ"א: החולק עם הגזלן לא נפסל לעדות.

⤶ רעק"א ופת"ש: הגונב מנכרי אמנם עובר על איסור דאורייתא, אך הוא כשר לעדות כי האיסור לא מפורסם וממילא הוא בחזקת שוגג (שאינו נפסל, כנזכר בסעיף ד).