פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד ח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד ח סעיף ח - עד זומם

בדף כז (ע"א) נחלקו אביי ורבא ממתי עד זומם נפסל, האם מאז שהעיד את עדות השקר או מאז שהזימו אותו. אביי פוסק שהוא נפסל מאז שהעיד את עדות השקר, ואילו רבא סובר שרק מאז שהזימו אותו והלאה. זהו עוד אחד מששת המקומות בש"ס שנפסקה הלכה כאביי.

שו"ע: עד זומם נפסל מאז שהעיד את עדות השקר. הוא פסול למרות שאחרי שהוזם הוא שילם את הנזק (ואם שילם את הנזק מעצמו עוד לפני שהוזם - מחלוקת הפוסקים בסעיף הקודם).

סמ"ע: עד שחייב את בעל הדין במלקות והוזם, נפסל לעדות גם אם בעל הדין עדיין לא לקה.