פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה רא יט

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה רא יט סעיף יט - שאובים שנפלו לפני שנקרא שם פסול

המשנה בתחילת פרק ג (משנה א) מדברת על שני מקוואות חסרים שלכל אחד נפל לוג וחצי, ולאחר זמן הם התחברו. שני המקוואות כשרים, כי לא נקרא עליהם שם פסול. במציאות של מקווה חסר שנפלו לו שלושה לוגים ואז הוא התחלק לשנים, נחלקו התנאים - רבי יהושע מכשיר כי כעת אין שלושה לוגים שאובים באחד החצאים, ואילו רבי יוסי וחכמים פוסלים כי נקרא עליו שם פסול, וכדי להכשיר אותו צריך שיצאו כל המים שהיו בו לפני שהשאובים נפלו אליו ועוד קצת.

רמב"ם: שני מקוואות חסרים שנפל לכל אחד לוג וחצי שאובים, ולאחר זמן המקוואות התחברו - כשרים. מקווה חסר שנפלו אליו שלושה לוגים והתחלק לשנים, שני המקוואות פסולים אפילו אם הוסיף מים כשרים רבים.

☜ כך פסק השו"ע.

⤶ האחרונים נחלקו מה הדין ברישא כשהמקוואות התערבו ועדיין לא היה בהם ארבעים סאה:

◄ ברטנורא, לחם ושמלה ועוד: כשר, כמו השופך שאובים משני כלים עם הפסקה באמצע (סעיף טו).

◄ גר"א, אבני נזר ועוד: במקרה כזה פסול, כי יש שלושה לוגים שאובים בפחות מארבעים סאה (ואינו דומה לשופך משני כלים, כי כאן מערב את המים בידיים ונחשב כמתכוון לרבות).