פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ ב

סעיף ב – מקום הקריעה

מסכת שמחות פ"ט הי"ח

והקורע למטה ומן הצדדין - לא יצא. ור' יהודה אומר: יצא.

מועד קטן כו ע"ב

והקורע מלמטה ומן הצדדין - לא יצא.

• מהו מקום הקריעה בבגד: (ב"י, דר"מ ס"ק א, פת"ש ס"ק ב)

• רמב"ם ורמב"ן – מקום הקריעה הוא דווקא במקום בית הצואר.

• הגהות הסמ"ק (מצווה צז הערה יב**), אגודה (שבת ק: סע' קיט), מרדכי וכל-בו (סי' קיד) – לכתחילה יש לקרוע במקום בית הצוואר כדעת חכמים. אך בשאר מתים שאינם קרוביו נהגו לקרוע מלמטה, וייתכן שסמכו על דעת ר' יהודה.^[1]

  • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם וסיעתו: "כל מקום בבית הצואר לפניו. אבל אם קרע לאחריו (או בשולי הבגד), או מן הצדדין - לא יצא".
  • וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"א "דיני קריעה" סע' ו, עמ' רכט): "ואם קרע בשולי הבגד או בשרוול – לא יצא ידי חובת קריעה". וכ"פ בילקוט יוסף (אבלות עמ' סא סי' ד סע' ב).
  • אך הרמ"א כתב ע"פ הגהות הסמ"ק וסיעתו: "וי"א שיוצא אם קורע בשולי הבגד. וכן נהגו להקל לקרוע בשולי הבגד, כשקורעין על שאר מתים שאינן מתאבלין עליהם {כשעומד בשעת יציאת נשמה (ש"ך ס"ק ד)}. אבל על המתים שהם קרוביו - צריך לקרוע בבית הצואר, וכן נהגו".

הקורע לרוחב הבגד

• כתב החכ"א (כלל קנב דין ב, הובא בפת"ש ס"ק ב) בשם הרדב"ז (ח"ג סימן תקס) שהקורע לרוחב הבגד - לא יצא מפני שאין נראה שקרע אלא נראה שנקרע מעצמו.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים