פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ כח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כח – הקורע בשבת[עריכה]
שבת קה ע"ב[עריכה]
הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו – חייב, ואע"פ שמחלל את השבת יצא ידי קריעה.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יג
תמן גופה עבירה. ברם הכא הוא עבר עבירה
וכ"פ השו"ע: "הקורע בשבת על מתו, אע"פ שחלל שבת - יצא ידי קריעה".
וביאר הטור על פי הירושלמי (שבת פי"ג ה"ג) שאף שאדם אינו יוצא ידי חובתו במצה גזולה (וכן בחלוק גזול), הקורע בשבת יצא ידי חובה, משום שבאכילת מצה גזולה "גופה עבירה", ואילו בקריעה בשבת רק "עבר עבירה".
וביאר הב"י: "לא דמי למצה גזולה דהתם גוף המצוה שהיא המצה היא עבירה שהיא גזולה, אבל הכא גוף החלוק אינו עבירה אף על פי שהמעשה שהוא עשה בו הוא עבירה, לא מיקרי מצוה הבאה בעבירה".
וכן ביאר דבריו הפרישה (אות מט) ש"גוף החלוק אינו עבירה אלא שהוא עבר בו עבירה וחילל שבת לא מיקרי משום הכי מצוה הבאה בעבירה, לאפוקי חלוק גזול שגם כן עיקר חלוק הוא העבירה שהוא גזול".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים