פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסו ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג – אשה שאביה ובעלה רוצים שתיקבר אצלם[עריכה]
מסכת שמחות פרק יד הלכה ו[עריכה]
אביה אומר תיקבר אצלי, ובעלה אומר תיקבר אצלי - קוברין אותה אצל בעלה (וי"ג: אצל אביה (הרמב"ן)), ואם יש לה בנים מבעלה קוברין אותה אצל בעלה, ואם היא אמרה קברו אותי אצל בניי קוברין אותה אצל בניה.
- "אביה אומר תיקבר אצלי, ובעלה אומר תיקבר אצלי" היכן קוברים אותה: (טור, ב"י, ערוה"ש סע' ב)
טור – נקברת אצל בעלה.
רמב"ן, מאירי (מו"ק כט ע"א) וכל-בו (סי' קיד) – נקברת אצל אביה.
- הכרעה: השו"ע סתם כדעת הטור: "אביה אומר: תקבר אצלי, ובעלה אומר: תקבר אצלי - תקבר אצל בעלה. ויש גורסין {הרמב"ן}: תקבר אצל אביה. ואם יש לה בנים, ואומרת: אצל בני - קוברין אותה אצל בניה". וכ"פ הלבוש (סע' ג) וערוה"ש (סע' ב) שנקברת אצל בעלה.
סמוך למי קוברים אלמנה שנישאה בשנית[עריכה]
כתב החזו"ע (אבלות ח"א "דיני פינוי המת" סע' ד, עמ' תח) ע"פ הזוהר: "אשה שנתאלמנה ונישאת לאחר, ומתה – עדיף לקוברה אצל בעלה הראשון, ואם היא נקברת אצל בעלה השני – רשאים בניה לכתוב על המצבה "לשעבר שם משפחת בעלה הראשון", כי בתחיית המתים היא חוזרת לבעלה הראשון שהיתה אשת נעוריו".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים