פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעו א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – צורת הניחום[עריכה]
דיבור לפני האבל[עריכה]
מועד קטן כח ע"ב[עריכה]
אמר רבי יוחנן: אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל, שנאמר (איוב ג): "ואין דובר אליו דבר" וכתיב "אחרי כן פתח איוב את פיהו" והדר (איוב ד) "ויען אליפז התימני".
כתב הרמב"ן ע"פ רב האי גאון (תוה"א שער האבל ענין ההתחלה אות מה, הובא בב"י): "מנהג המנחמין בבית האבל, שהאבל יושב ויושבין לפניו ומתכנסין לאחר תפילה שורות שורות מיושב, ושליח צבור עומד ומכריז: 'נשיילו רבנן טעמא', ואבלים אומרים: 'ברוך דיין האמת', והכל עונין: 'עושה שלום במרומיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל'".
וכתב השו"ע ע"פ הראשונים: "אין המנחמים רשאים לפתוח, עד שיפתח האבל תחלה".
וביאר הלבוש, שהטעם שהאבל פותח תחילה, כדי שיראה האבל צערו, ואח"כ יתחילו לנחמו.
וכתב הילקו"י (אבלות סי' כו סע' ו, וכן בקיצוש"ע יו"ד סי' כו סע' ו): "אם ניכר למנחמים שאין באפשרות האבל לפתוח בדיבור, או שהאבל נאנח, מתחילים הם לדבר בשבח הנפטר".
עוד כתב הילקו"י (שם): "וכן אם הבא לנחם הוא אדם מכובד או תלמיד חכם מפורסם, שהאבלים מתרגשים מפניו - מותר לו לפתוח בדיבור".
האבל יושב בראש[עריכה]
מועד קטן כח ע"ב / כתובות סט ע"ב[עריכה]
אמר ר' אבהו: מנין לאבל שמיסב בראש? שנאמר (איוב פרק כט פסוק כה): "אֶבֲחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכּוֹן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם". ינחם אחרים משמע! אמר רב נחמן בר יצחק: ינחם כתיב.
מר זוטרא אמר, מהכא (עמוס פרק ו פסוק ז): "וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים", מר וזח נעשה שר לסרוחים.
וכ"פ השו"ע ע"פ הראשונים: "והאבל מיסב בראש".
עד מתי מותר לשבת לפני האבל[עריכה]
מועד קטן כז ע"ב[עריכה]
אמר רבי יוחנן: אבל כיון שניענע ראשו, שוב אין מנחמין רשאין לישב אצלו.
וכתב הרמב"ן (תוה"א שער האבל ענין ההתחלה, אות מה, הובא בב"י) בשם ר"י גיאת: "כיון שהאבל אסור בנתינת שלום בזמן שפוטר את המנחמים שוחה כתלמיד השוחה לרבו ליתן לו שלום וזו היא פטירתן".
וכ"פ השו"ע: "וכיון שנענע האבל בראשו, בענין שנראה שפוטר את המנחמים – אינם רשאים לישב אצלו".
עמידת אבל וחולה לפני נשיא[עריכה]
מועד קטן כז ע"ב[עריכה]
אמר רבי יוחנן: הכל חייבין לעמוד מפני נשיא, חוץ מאבל וחולה.
וכ"פ הרמ"א: "אין אבל או חולה חייבים לעמוד, אפילו מפני נשיא".
כתב החזו"ע (אבלות ח"ג הלכות ניחום אבלים סע' יג, עמ' עד): "אין האבל חייב לקום לפני זקן או תלמיד חכם, ואפילו לפני רבו המובהק... ומכל מקום אם רצה לעמדו לכבוד התורה רשאי... אבל לפני ספר תורה חייב לקום".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים