פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפז א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שפז א

סעיף א – כפיית המיטה מעיקר הדין[עריכה]

מועד קטן טו ע"א[עריכה]

אבל חייב בכפיית המטה. דתני בר קפרא: דמות דיוקני {"בצלם אלוקים עשה את האדם" (רש"י)} נתתי בהן, ובעונותיהם הפכתיה, כפו מטותיהן עליה.

מועד קטן כא ע"א[עריכה]

והתניא: ישב על גבי מטה, על גבי כסא, על גבי אודייני {מכתשת} (גדולה, ע"ג קרקע {ולא כפה מיטתו}- מכולן) לא יצא ידי חובתו. וא"ר יוחנן: שלא קיים כפיית המטה.

מסכת שמחות פרק יא הלכה טו[עריכה]

כופה אדם את מיטתו על גבי שני ספסלים, או על גבי ארבע אבנים, אפילו חמש מצעות מלמעלן, ואפילו גבוהה מן הארץ ארבע אמות, ובלבד שיהיו רגליה זקופות מלמעלן.

ירושלמי ברכות פרק ג הלכה א / ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ה[עריכה]

מניין לכפיית המיטה? ר' קריספא בשם רבי יוחנן [איוב ב יג] : "וישבו אתו לארץ" "על הארץ" אין כתב כאן, אלא "וישבו אתו לארץ" דבר שהוא סמוך לארץ מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות

• כיצד מקיימים את דין כפיית המיטה: (ב"י)

• רמב"ם ע"פ הירושלמי – צריך להפוך את המיטה, ולישון על המיטה ההפוכה.

• ראב"ד, רמב"ן, ריב"ש, רא"ש וטור – צריך להפוך את המיטה, ויכול לישון על הארץ.

  • הכרעה: הב"י פסק שיכול לישון על הארץ, שכך דעת רוב הפוסקים, ועוד שהלכה כמיקל באבל.

מיטה שלא ניתן להופכה לגמרי[עריכה]

• כתב הטור שכשלא ניתן להפוך את המיטה, כגון: במיטה עם נקליטים {מוטות שבראשי המיטה} - כופה אותה על הצד.

כפיית שאר מיטות הבית[עריכה]

מועד קטן כז ע"א[עריכה]

תנו רבנן: הכופה מטתו לא מטתו בלבד הוא כופה, אלא כל מטות שיש לו בתוך ביתו הוא כופה, ואפילו יש לו עשר מטות בעשרה מקומות - כופה את כולן, ואפילו חמשה אחין ומת אחד - כולן כופין, ואם היתה מטה המיוחדת לכלים אין צריך לכפותה. דרגש אין צריך לכפותו אלא זוקפו. רבן שמעון בן גמליאל אומר: דרגש מתיר את קרביטיו, והוא נופל מאיליו. מאי דרגש? אמר עולא ערסא דגדא.

• האם צריך לכפות את המיטות המיוחדות לאורחים: (ב"י)

• ראב"ד ורא"ש – כופה את כל המיטות שבבית, חוץ מהמיטות המיוחדות לאורחים.
• רמב"ן – כופה את כל המיטות שבבית, וגם את המיטות של האורחים, ואם בא אורח, זוקף, ואח"כ הופך שוב.

שינה ואכילה של האבל – מעיקר הדין[עריכה]

• כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן (תורת האדם שער האבל – עניין האבלות, אות סג): "אבל חייב בכפיית המיטה. ובשעת שינה ואכילה - יושב על מטה כפויה".

ישיבת האבל ע"ג קרקע[עריכה]

מועד קטן כז ע"א[עריכה]

תנו רבנן: מאימתי זוקפין את המטות בערב שבת - מן המנחה ולמעלה.

• כתבו התוספות (מו"ק כז. ד"ה מן): "מכאן סמכו שלא לישב ע"ג כסא וספסל, אף על פי שאין ראיה גמורה".

• וכ"כ הרמב"ן (תורת האדם שער האבל – עניין האבלות, אות סג): "אינן יושבין אפילו על מטה כפויה אלא יושב ע"ג קרקע".

• וכ"פ השו"ע: "אבל כל היום אינו יושב, אפילו על מטה כפויה, אלא על גבי קרקע".

• וכתבו הט"ז (ס"ק א) והש"ך (ס"ק א) שזקן וחולה יכולים לישב ע"ג כרים וכסתות. וכן יכול האבל לעמוד וללכת, רק שלא יישב ע"ג ספסל. וכן המנחמים לא צריכים לשבת ע"ג קרקע, כיון שמסתמא האבל מוחל להם.

• וכתב החזו"ע (אבלות ח"ב דין כפיית המיטה הע' ג, עמ' רנח): "ונראה שהוא הדין לגבי אישה מעוברת שהיא באבלות שמותר לה לשבת על כרים וכסתות עד לגובה שלושה טפחים (ולא עד בכלל)". ובסוף דבריו התיר לכל האבלים לשבת על כיסא פחות מ-ג' טפחים "שכל שהוא פחות מגובה ג' טפחים שפיר דמי, ויש להקל בזה גם לספרדים".

• וכ"כ בגשר החיים (ח"א עמ' ריב): "יש מהדרין שהאבל היושב על גבי כר או שרפרף לא יהיה גבוה טפח מן הארץ. אבל כיום אין נזהרים בזה ויושבים על דרגש הגבוה יותר מטפח מהקרקע".

ישיבת האבל על גבי הקרקע עצמה[עריכה]

• כתב החזו"ע (אבלות ח"ב דין כפיית המיטה סע' ב, עמ' רנח) ע"פ הברכי יוסף (או"ח תקנב ס"ק ח) שעל פי הקבלה: "אין האבל יושב על הקרקע ממש, אלא על מצע נמוך, או בהפסק בגד", והוסיף (שם הע' ג) ע"פ כה"ח שע"ג רצפה מרוצפת - מותר.

כיצד יושבים המנחמים[עריכה]

ילקוט שמעוני איוב רמז תתצג[עריכה]

אמר רבי: אין המנחמין רשאין לישב אלא ע"ג קרקע שנאמר (איוב פרק ב, יג): "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ"

• וכ"פ הרי"ף (מו"ק יח.): "אמר רב יהודה אמר רב: אין המנחמין רשאין לישב אלא על גבי קרקע".^[1]

• וכ"כ הרמב"ן (תורת האדם שער האבל – עניין האבלות, אות סג): "והבאין לנחמו נמי יושבין על גבי הקרקע".

• וכ"פ השו"ע: "וכן המנחמים אינם רשאים לישב אלא על גבי קרקע".

• אך הדרישה (ס"ק א) כתב: "אם אמר להם האבל שבו על גבי ספסלים אז רשאין דכי מחיל האבל ליקריה מצי מחיל, ולכך האידנא אין המנחמים יושבין לעולם על גבי קרקע דמסתמא מחיל להו האבל".

• וכן כתב הש"ך (ס"ק א) ע"פ הדרישה: "המנחמים יושבים ע"ג ספסל דמסתמא מחיל להו".

ישיבה בסעודה מפסקת בערב יו"כ[עריכה]

• האם מותר לאבל לשבת על כיסא בסעודה מפסקת של ערב יום הכיפורים: (פת"ש ס"ק א, פנ"ב סי' כז סע' ז)

• דברי יוסף – מותר לו לשבת על כיסא, כיוון שזה כעין יו"ט.

• מג"א – אסור לו לשבת על כיסא, כיוון שהוא עדיין אבל, עד שתחשך.

  • הכרעה: הפנ"ב כתב: "ויש מקלים לאכול סעודה מפסקת על כיסא וספסל".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]