פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפח א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שפח א

סעיף א – הנחת תפילין ביום הראשון[עריכה]

מועד קטן טו ע"א[עריכה]

אבל אסור להניח תפילין, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל: "פארך חבוש עליך" מכלל דכולי עלמא אסור.

סוכה כה ע"ב[עריכה]

אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתפילין, שהרי נאמר בהן פאר. מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כד) "פארך חבוש עליך וגו'" - את הוא דמיחייבת, אבל כולי עלמא - פטירי. והני מילי ביום ראשון דכתיב (עמוס ח) "ואחריתה כיום מר".

מועד קטן כא ע"א[עריכה]

תנו רבנן: אבל שלשה ימים הראשונים אסור להניח תפילין, משלישי ואילך ושלישי בכלל, מותר להניח תפילין, ואם באו פנים חדשות - אינו חולץ, דברי רבי אליעזר.

ר' יהושע אומר: אבל ב' ימים הראשונים אסור להניח תפילין, משני ושני בכלל מותר להניח תפילין, ואם באו פנים חדשות חולץ...

אמר עולא:... והלכה כר' יהושע בהנחה. דעיקר מררא חד יומא דכתיב: "ואחריתה כיום מר".

• ממתי מותר לאבל להניח תפילין: (טור, ב"י, ב"ח סע' א, ש"ך ס"ק א, משנ"ב סי' לח ס"ק יט, גשה"ח פי"ח סעיפים ד-ט)

• רי"ף, רמב"ם (ורמב"ן (להבנת הב"ח)) – החל מזמן הנחת תפילין של היום השני, כשאין שם פנים חדשות.

• רא"ש, טור (ורמב"ן (להבנת הב"י)) – החל משעת הנץ החמה של היום השני לאבלותו.

• י"א – החל משעה שילכו המתפללים והמנחמים מאצלו ביום השני.

  • הכרעה: השו"ע כתב כדעת הרא"ש וסיעתו: "אבל אסור להניח תפילין ביום א'. ואחר שהנץ החמה ביום ב' - מותר להניחם".
  • אך הב"ח, המשאת בנימין והש"ך פסקו כרי"ף וסיעתו שמותר לאבל להניח תפילין החל מזמן הנחת תפילין של היום השני.
  • והמשנ"ב פסק שנכון להמתין אחר הנץ החמה כדי להניח תפילין. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ב פרק דברים שהאבל אסור בהם סע' א, עמ' רס): "וביום השני לאבלו יניח תפילין אחר הנץ החמה".
  • וכתבו גשה"ח והיבי"א, שאם נחוץ לו להתפלל קודם הנץ, יכול להניח תפילין אף קודם הנץ החמה.

פנים חדשות שבאו ביום השני[עריכה]

• כתב המרדכי (מו"ק סי' תתצד, הובא בדר"מ ס"ק א): "אם באו פנים חדשות ביום שני קודם שהניח תפילין - אין מניחן עד שילכו אבל בשלישי אפילו יש שם פנים חדשות מניחן". וכ"פ המשנ"ב (סי' לח ס"ק כ).

• וכתב כה"ח (סי' לח ס"ק כב) שאם זה זמן ק"ש ותפילה - יכול להניח את התפילין, אף בפני פנים חדשות.

קבורה שאינה ביום המיתה[עריכה]

• האם אבל צריך להניח תפילין ביום הראשון לאבלותו, כשהקבורה אינה ביום המיתה: (פת"ש ס"ק א, פנ"ב סי' יב סע' ג)

• מהריט"ץ – חייב להניח תפילין ביום הקבורה.

• דגמ"ר, משנת חכמים וברכי יוסף – פטור מהנחת תפילין ביום הראשון יום הקבורה.

  • הכרעה: המשנ"ב (סי' לח ס"ק טז) פסק שפטור מהנחת תפילין ביום הראשון.
  • ובספר "מנהגי ארץ ישראל" (הלכות אבלות אות כג) כתב בשם הרב אזן אהרון, שמנהג ירושלים להניח תפילין כשהקבורה לא ביום המיתה.
  • וכתב החזו"ע (ח"ב דברים שהאבל אסור בהם – תפילין, סע' א, עמ' רס): "הבא להימלך, אומרים לו שיניח תפילין בצינעא בלי ברכה. שספק ברכות להקל". וכ"פ הגרש"ז אוירבך (הובא בפנ"ב עמ' קלז הע' ח).

תפילין ביום שמועה[עריכה]

• כתבו הש"ך (ס"ק א) והט"ז (ס"ק א) ע"פ הרמב"ן, שביום שמועה קרובה (בתוך שלושים יום לקבורה) - אסור להניח תפילין. וכ"פ המשנ"ב (סי' לח ס"ק טז), הפנ"ב (עמ' קלז) והחזו"ע (ח"ב דברים שהאבל אסור בהם – תפילין סע' ו, עמ' עדר).

• וכתב המשנ"ב (סי' לח ס"ק טז): "אם שמע שמועה רחוקה דהיינו לאחר שלשים שאין האבילות רק שעה אחת - מותר להניח תפילין".

קבורה בבין השמשות או אחר ערבית קודם שקיעה[עריכה]

• התפלל ערבית קודם שקיעה, ושמע מיד (לפני השקיעה) שמועה קרובה, האם למחרת מניח תפילין: (פת"ש ס"ק ב)

• משמע מהט"ז – מניח תפילין ביום שלמחרת, שלעניין תפילין זה נחשב כיום שני לאבלותו.

• חומות ירושלים – מניח תפילין בצינעה ובלא ברכה ביום שלמחרת, שיש כאן ספק שמא זה יום השמועה.

  • הכרעה: הפנ"ב (סי' יב סע' ו עמ' קלח) פסק כחומות ירושלים: "אם נקבר בין השמשות, או שנקבר ביום אחר שהאבל כבר התפלל ערבית, יניחם למחרתו בלא ברכה".
  • אך החזו"ע כתב לחלק בין הדינים, שאם נקבר בבין השמשות כתב (אבלות ח"ב חיוב אבלות הע' ו, עמ' צח): "יש לאבלים להניח תפילין בברכה", אך אם נקבר ביום אחר תפילת ערבית כתב (אבלות ח"ג דיני שמועה קרובה ורחוקה הע' ד, עמ' קנא): שלמחרת מניח תפילין בלי ברכה".

הנחת תפילין כשהמת נפטר בחוה"מ, שבת ויו"ט[עריכה]

• כתבו המשנ"ב (סי' לח ס"ק טז) והחיד"א, שאם נפטר לאדם קרוב בחוה"מ, אם נוהג להניח תפילין בחוה"מ - יניח בלא ברכה. וביום הראשון לאבלות (דהיינו באסרו חג) - מניח תפילין בברכה. וכ"פ השש"כ (פרק סד, הלכה כז).

• עוד כתב השש"כ (ח"ב פר' לב הלכה כ"ז) ע"פ הגרש"ז אוירבך (פנ"ב סי' יב הערה ח) שאם נפטר קרובו בשבת, ביו"ט, או בער"ש או בעריו"ט ולא הספיקו לקוברו, וקבורהו במוצ"ש או במוצאי יו"ט – לא יניח תפילין ביום זה, אלא למחרת.

• וכ"כ בחזו"ע (אבלות ח"ב, דברים שהאבל אסור בהם – תפילין, הע' א, עמ' ער-ערב) שאם נפטר קרובו בשבת, וקברוהו במוצ"ש – לא יניח תפילין ביום ראשון, אלא יניח רק ביום שני ועדיף שיניח אחר הנץ החמה.

הנחת תפילין כשמת קרובו בפורים[עריכה]

• האם מותר לאבל להניח תפילין ביום הראשון לאבלותו כשחל בפורים: (משנ"ב סי' תרצו ס"ק לב, פנ"ב סי' כט סע' כג)

• מג"א, דרך החיים וחיי אדם – אסור לאבל להניח תפילין ביום הראשון אף כשחל בפורים.

• אליה רבה – אבל צריך להניח תפילין בפורים אף ביום הראשון, כיוון שאין אבלות בפרהסיא בפורים.

  • הכרעה: משמע מדברי המשנ"ב שאבל לא יניח תפילין ביום הראשון שלו כשחל בפורים.
  • אך השש"כ (ח"ב פרק סד הערה קלה) כתב שאף אם המת גם נפטר וגם נקבר בפורים - יניח האבל תפילין, והוסיף שמכל מקום יניח בלא ברכה.

הנחת תפילין רבנו תם באבלות[עריכה]

• אדם הנוהג להניח בכל יום תפילין דרבנו תם, האם בימי אבלו צריך גם להניחם: (חזו"ע אבלות ח"ב עמ' רעז-רעח)

• הרמ"ע מפאנו (סי' קז), ברכי יוסף (או"ח סי' לח ס"ק ד) וערוך השלחן (סע' ב) - אין להניח תפילין רבנו תם בימי אבלות, על פי דברי האר"י ז"ל, שתפילין דר"ת הם מצד מוחין דחכמה, ובימים אלה מסתלקים המוחין דחכמה.

• כנה"ג, שערי תשובה (סי' תקנה ס"ק א) ובן איש חי (ש"א חיי שרה אות יב) ע"פ הרש"ש – יש להניח תפילין ר"ת אף בימי אבלו, ועוד שעיקר חיוב הנחתם היא מצד ספק דאורייתא ולא מצד מוחין דחכמה.

  • הכרעה: החזו"ע (אבלות ח"ב, עמ' רעז) פסק כדעת כנה"ג וסיעתו: "אם היה דרכו להניח בכל יום גם תפילין דרבינו תם - אף בימי אבלו יניח תפילין דרבנו תם, מלבד תפילין דרש"י".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים