פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצב א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שצב א

סעיף א – קידושין ונשואין לאבל[עריכה]

מועד קטן כג ע"א[עריכה]

ת"ר: כל שלשים יום לנישואין.

• מתי מותר לאבל לקדש ולשאת אשה: (ב"י, דר"מ ס"ק א, ש"ך ס"ק א)

• רמב"ן, רא"ש וטור – רק אחר שלושים לאבלותו יכול לקדש אשה ולשאת אותה.

• רמב"ם – אבל יכול לקדש אשה מיד (שמא יקדמנו אחר ברחמים). אך לשאת אשה, יכול רק אחר ל' לאבלותו.

  • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם: "אסור לישא אשה כל ל' יום, אפילו בלא סעודה; ולאחר שלשים - מותר, אפילו על אביו ואמו, ואפילו לעשות סעודה. ומותר לקדש אשה אפילו ביום המיתה, והוא שלא יעשה סעודה, אלא אם כן עברו שלשים יום".
  • אך הרמ"א פסק כרמב"ן ורא"ש: "וי"א דגם לארס אסור כל ל' יום, וכן עיקר".
  • וכתב הש"ך ע"פ הב"ח, שמכל מקום לקשור עצמו בשידוכין - יכול אף ביום המיתה.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים