פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצז ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב – ספק אם המת מת[עריכה]
עדויות סותרות האם פלוני מת[עריכה]
כתב השו"ע ע"פ המרדכי והגה"מ: "שנים אומרים: מת, ושנים אומרים: לא מת – אינו מתאבל".
הטעם מדוע אינו מתאבל כשיש עדויות סותרות[עריכה]
בכורות מט ע"א[עריכה]
משנה: ... מת {בכור אדם} ביום שלשים - כיום שלפניו {ואין צריך לפדותו}. ר' עקיבא אומר: אם נתן {כבר את הכסף לכהן} – לא יטול, ואם לא נתן - לא יתן {משום שיום שלושים הוי כספק, והמוציא מחבירו עליו הראיה}.
כתב הב"י שעל אף שרבי עקיבא מחשיב את יום השלושים כספק לעניין פדיון בכורות, לעניין אבלות כולי עלמא מודים שהולכים בספקות לקולא.
- מה הטעם שאינו מתאבל, כשיש עדויות סותרות: (ב"י, ש"ך ס"ק ב, ט"ז ס"ק ב)
- ב"י וט"ז – כיוון שיש כאן ספק בדיני אבלות אזלינן לקולא.
- ש"ך – שמעמידים אותו בחזקתו, שהוא היה חי.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים