פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצט ג
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג – רגל מבטל גזירת שלושים[עריכה]
התאבל שבעה קודם הרגל[עריכה]
מועד קטן יט ע"ב
והתניא: הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל – בטלה הימנו גזרת שבעה, שמונה ימים קודם לרגל – בטלה הימנו גזרת שלשים, ומגלח ערב הרגל... קסבר אבא שאול: מקצת היום ככולו, ויום ז' עולה לו לכאן ולכאן {והלכה כאבא שאול}.
וכ"פ השו"ע: "אם קבר את מתו שבעה ימים קודם הרגל, ונהג בהם גזירת שבעה, הרגל מבטל ממנו גזירת שלשים, אפילו חל יום שביעי בערב הרגל, דמקצת היום ככולו ועולה לכאן ולכאן, ומותר לכבס ולרחוץ ולספר בערב הרגל (סמוך לחשיכה)".
וכתב הרמ"א ע"פ האו"ז והתשב"ץ (הובאו בהגהות והערות הוצאת שירת דבורה על הטור ס"ק נ)[1]: "ובערב פסח מותר בכל אחר חצות, דהיינו מזמן שחיטת הפסח ואילך".
עוד כתב הרמ"א ע"פ מהר"י מינץ (סימן ד): "ועדיף {בערב פסח} שיגלח קודם חצות, הואיל ואחרים אסורים לגלח אחר חצות {מפני שזהו זמן שחיטת הפסח (ש"ך ס"ק יא)}".
שמיני לאבלותו שחל בשבת ערב הרגל[עריכה]
מועד קטן יז ע"ב[עריכה]
תנא: הכהן והאבל מותרין בגילוח {בחוה"מ}. האי אבל היכי דמי? אילימא שחל שמיני שלו בערב הרגל, איבעי ליה לגלוחי בערב הרגל! אלא שחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל, איבעי ליה לגלוחי ערב שבת! דאמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא: הלכה כאבא שאול... לא צריכא: שחל שביעי שלו להיות בשבת ערב הרגל, תנא ברא סבר לה כאבא שאול דאמר: מקצת היום ככולו, ויום ז' עולה לו לכאן ולכאן, וכיון דשבת הוי {ולא יכל להתגלח} אנוס הוא {ומתגלח בחוה"מ}.
כתב השו"ע: "וכן אם חל שמיני בשבת שבערב הרגל – מותר לכבס ולרחוץ ולספר בערב שבת, ואם לא גילח בערב יום טוב או בערב שבת – מותר לגלח אחר הרגל, שכבר נתבטל ממנו גזירת שלשים. אבל בחול המועד לא יגלח, כיון שהיה אפשר לו לגלח קודם הרגל".
שביעי לאבלותו שחל בשבת ערב הרגל[עריכה]
כתב השו"ע: "ואם חל שביעי שלו בשבת ערב הרגל – אסור לגלח בערב שבת, ומותר לגלח אחר הרגל, וכן בחול המועד, כיון שלא היה יכול לגלח קודם הרגל".
- אבל שיום ו' לאבלותו נפל בערב פסח, האם יכול לרחוץ: (ב"י, דר"מ ס"ק ג ו-ד)
- או"ז, תשב"ץ ודר"מ – יכול לרחוץ, כיוון שיום זה נחשב כיו"ט.
- ב"י – אסור לרחוץ כלל, עד שיגיע היום השביעי.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
עיין בהגהות והערות (הנ"ל) שכתבו על פי האורח מישור: "דלא כש"ך (ס"ק יא) שנמשך אחר המציינים שציינו מהר"י מינץ אכל דברי רבינו בהגהותיו שם, ועל כן תמה על רבינו".