פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצט יג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שצט יג

סעיף יג – מת ביו"ט שני[עריכה]

אבלות מדאורייתא או מדרבנן – (עיין לעיל סי' שצח סע' א)[עריכה]

• האם אבלות היא מדאורייתא או מדרבנן: (ב"י, טור סימן שצח, ש"ך סי' שצח ס"ק ב, באה"ט סימן שצח ס"ק ב)

• גאונים, רי"ף, רמב"ם, רשב"א ורמב"ן – אבלות ביום הראשון, כשהוא יום המיתה - דאורייתא. ובשאר - דרבנן.

• ר"ת, ר"י ורא"ש – תמיד אבלות היא מדרבנן (רק איסור אכילת קדשים ומעשר שני לאונן הוא מדאורייתא).

  • הכרעה: השו"ע (סי' שצח סע' א) פסק כגאונים וסיעתם: "אבלות יום א', אם הוא יום מיתה וקבורה, הוי דאורייתא".
  • אך הרמ"א (שם) פסק כר"ת וסיעתו: "אין שום אבלות דאורייתא, וכן המנהג פשוט, ואין לשנות".
  • גם הש"ך והבאה"ט פסקו כר"ת וסיעתו, שאבלות היא תמיד מדרבנן.

אבלות ביו"ט שני[עריכה]

• אדם שמת לו מת ביו"ט שני (שאינו חוה"מ), וקברו את המת בו ביום, האם נוהג באותו יום אבלות: (ב"י)

• בה"ג ורמב"ן – נוהג אבלות, כיוון שאבלות של יום הראשון היא מדאורייתא היא דוחה עשה דרבנן.

• רמב"ם – ביו"ט שני של שמיני עצרת, שביעי של פסח ושבועות - נוהג אבלות. אך בשל רה"ש - לא נוהג אבלות.

• רא"ש ומרדכי – לא נוהג אבלות.

  • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם, אך הוסיף שנהגו כדעת הרא"ש וסיעתו: "במקומות שעושין שני י"ט, מי שמת לו מת ביו"ט שני שהוא יו"ט האחרון של פסח או של חג, או ביו"ט שני של עצרת, וקברו בו ביום – נוהג בו האבלות, הואיל ויו"ט שני מדבריהם, ואבילות יום א' שהוא יום מיתה וקבורה של תורה, ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה. אבל אם מת ביו"ט שני של ר"ה, וקברו בו ביום, אינו נוהג בו אבלות, ששני הימים כיום ארוך הם. במה דברים אמורים ב-ז' מתים המפורשים בתורה שהכהן מטמא להם, אבל אותם שהוסיפו עליהם (כדאיתא בסימן שע"ד), אין אבלותם אלא מדרבנן, לפיכך אינו נוהג עליהם אבלות בשום יו"ט... והעולם נוהגין שלא להתאבל ביו"ט שני של גליות על שום מת, אפילו הוא יום מיתה וקבורה".
  • והוסיף רמ"א: "דסוברין כדעת האומרים שאין שום אבלות דאורי', וכן המנהג פשוט, ואין לשנות".

קריעה ביו"ט שני[עריכה]

• כתב השו"ע ע"פ הרמב"ם והרמב"ן: "ואפילו באותם שאמרנו שנוהג אבילות ביום טוב שני, אינו קורע".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים