פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצט יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד – מת שנמסר בערב יו"ט לנוכרים[עריכה]
ביטול גזרת ז' בעריו"ט, משעת מסירת המת[עריכה]
כתב השו"ע: "מת לו מת בערב יו"ט, ונתיירא שמא לא יספיק לקוברו מבעוד יום, ומסרו לעובדי כוכבים שיוליכוהו לקוברו, כיון שהוציאוהו מהעיר ונתכסה מעיני הקרובים – חלה עליו אבלות; ואם הוא שעה אחת קודם הרגל, ונהג בו אבילות – בטלה לה גזירת שבעה אע"פ שנקבר ביום טוב".
וכתב הש"ך (סי' שעה ס"ק א): "דוקא כששולחים אותו לעיר אחרת אבל הקוברים בבית הקברות סמוך לעיר החוזרים משערי העיר אינן מתאבלין עד שאמרו להם שנקבר, ונפקא מינה על כרחך לענין קובר מתו בערב הרגל", שאם הוליכוהו לקוברו סמוך לעיר לא התחילה האבלות קודם הרגל, והרגל לא מבטל גזירת שבעה.
ביקור האבל ברה"ש ויו"כ[עריכה]
ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"ו[עריכה]
אין מראין פנים {מבקרים את האבל (דר"מ ס"ק ז)} לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים.
אמר רבי שמואל בר רב יצחק: יום הכיפורים שחל להיות בשבת - מראין[1] בו פנים.
כהדא ר' חזקיה הוה ליה עובדא {היה אבל} סלקין רבנן לגביה מיחמייה ליה אפין בצומא רבא {באו לבקרו ביום הכיפורים}. אמר לון: כלום אמרו אין מראין פנים לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים לא מפני התפילה {וכי לא אמרו שאין לבקר את האבל בראש השנה ויום כיפור הוא משום שיש תפילה ארוכה בימים אלו}?! שנייא היא יום הכיפורים שחל להיות בשבת שנייא היא יום הכיפורים שחל להיות בחול {וכי שונה באורכה התפילה בין יום הכיפורים שחל בשבת ליום הכיפורים שחל ביום אחר}?!
- האם מותר לבקר את האבל ביו"כ שחל בשבת: (ב"י, תורת האדם שער האבל – ענין שבתות וימים טובים סע' צב)
רי"ץ גיאת – מותר, כדעתו של ר' שמואל בר רב יצחק (לגרסתנו), וכדעת החכמים שבאו לבקר את ר' חזקיה.
רמב"ן – אסור, כדעתו של ר' חזקיה, שכך משמע הכרעת הירושלמי.
- הכרעה: הב"י פסק כרמב"ן, שאסור לבקר את האבל כלל ברה"ש ויו"כ, גם אם הם חלים בשבת.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בעל קרבן העדה גרס: "אין מראין בו פנים".