פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תא ג
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג – שמועה קרובה בחול המועד[עריכה]
- האם מותר לאדם ששמע שמועה קרובה ברגל לקרוע: (ב"י)
בה"ג – שמע שמועה קרובה ברגל אסור לקרוע.
ראב"ד, מהר"ם ורבנו ירוחם – שמע שמועה קרובה במועד קורע.
- הכרעה: השו"ע פסק כראב"ד וסיעתו: "שמע בחול המועד שמועה קרובה, חייב לקרוע".
סעיף ד – הבראה בחול המועד[עריכה]
מועד קטן כז ע"א[עריכה]
משנה: אין מוליכין לבית האבל {סעודת הבראה}: לא בטבלא, ולא באסקוטלא, ולא בקנון, אלא בסלים {שלא לבייש את מי שאין לו}. ואין אומרים ברכת אבלים במועד, אבל עומדין בשורה, ומנחמין, ופוטרין את הרבים.
מועד קטן כד ע"ב[עריכה]
אין קורעין ולא חולצין, ואין מברין אלא קרוביו של מת, ואין מברין אלא על מטה זקופה.
ירושלמי מועד קטן פ"ג הלכה ט[עריכה]
רבי קרוספי דמך במועדא ועבדון ליה איברייא {עשו לו סעודת הבראה בחול המועד}, סברין מימר מן דעתיה דרבי אמי ובדקון ואשכחון דלא מן דעתיה דר' אמי.
הבראה בחוה"מ[עריכה]
- האם עושים סעודת הבראה בחול המועד: (ב"י)
רמב"ם, רמב"ן ורא"ש – עושים סעודת הבראה לקרובים בחוה"מ.
סמ"ג וסמ"ק – אין עושים כלל סעודת הבראה בחוה"מ.
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם: "אין חולצין {כתף} במועד, ואין מברין בו אלא קרוביו של מת; אבל הקרובים – מברין. וה"ה לחנוכה ופורים וראש חדש. וכשמברין, אין מברין אלא על מטות זקופות... ובחול המועד מברין הכל על החכם לתוך הרחוב, כדרך שמברין את הקרובים, שהכל כקרוביו".
כתב הפני ברוך (פכ"ח סע' יא, עמ' שא), שמנהג ירושלים שאין מברין בחוה"מ, רק לאבל על אביו ואמו, וכשמברים בחוה"מ, אין מברים בביצים ועדשים כנהוג, אלא במיני מזונות וכדומה.
וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ג הל' ה-ו עמ' קלד) והוסיף שבשאר המקומות יש להורות לעשות הבראה אף על שאר קרובים.
קריעה, חליצה והבראה ביו"ט[עריכה]
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ם: "אבל ביום טוב, אפילו ביום טוב שני – אין קורעין ולא חולצין ולא מברין"
מתוך הספר שירת הים - לפרטים