פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תא ז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה תא ז

סעיף ז – ביטול שבעה בפורים[עריכה]

• האם פורים מבטל אבלות שבעה, כשהמת נפטר ונקבר לפני פורים: (ב"י, משנ"ב סי' תרצו ס"ק יב)

• שאילתות – פורים מבטל גזירת שבעה, ונוהג בו את דיני פורים, כיו"ט.

• מהר"ם ורא"ש – פורים לא מבטל גזירת שבעה, אך נוהג אבלות בצינעה, ועולים לו למניין שבעה, כשבת.

• רמב"ם ומהרי"ל – נוהג אבלות כרגיל בפורים, כיום חול.

  • הכרעה: השו"ע (כאן) פסק כמהר"ם וסיעתו: "מת לו מת קודם פורים, ופגע בו פורים - אינו מפסיק האבילות; ומ"מ אין אבלות נוהג בו, לא בי"ד ולא בט"ו, אלא דברים שבצינעא נוהג, וחייב לשלוח מנות. ואע"פ שאינו מתאבל בהם, עולים לו ממנין השבעה כמו שבת".
  • אך השו"ע באו"ח (סי' תרצו סע' ד) פסק כדעת הרמב"ם וסיעתו: "כל דברי אבילות נוהגים בחנוכה ופורים". וכ"פ הרש"ל והב"ח.
  • והרמ"א באו"ח (סי' תרצו סע' ד) פסק כמהר"ם והרא"ש: "וי"א שאין אבילות נוהג בפורים, לא בי"ד ולא בט"ו, וכן נוהגין; ואפי' אבילות יום ראשון נדחה מפני פורים". וכ"פ השע"ת בשם אחרונים.
  • והמשנ"ב (ס"ק יב) פסק ע"פ המג"א שאין להתאבל בפורים, אך כתב שימעט במיני שמחה. וכ"פ גשה"ח (פכ"ג ג, ט). וכעין זה פסק בחזו"ע (אבלות ח"ב עמ' קכב).

  
  

• סתירה: השו"ע כאן פסק כמהר"ם וסיעתו, ובאו"ח (סי' תרצו סע' ד) פסק כרמב"ם וסיעתו: (ש"ך ס"ק ד, באה"ט ס"ק ב)

• דרישה – דברי השו"ע באו"ח הם כשמת לו מת בפורים עצמו (שאז האבלות מדאורייתא) ולכן נוהג כל דיני אבלות, וכאן מדובר באבל בשאר ימי אבלותו שנוהג רק אבלות בצינעה.^[1]
• באה"ט – יש טעות סופר בדבריו באו"ח, וצ"ל: "כל דברי אבלות בצינעא {במקום: "בחנוכה"} נוהגים בפורים".^[2]
• חזו"ע (אבלות ח"ב עמ' קכב) – השו"ע חזר בו כאן מדבריו באו"ח.

שמיעת מגילה לאבל בבית כנסת[עריכה]

• האם מותר לאבל, ללכת בפורים לשמוע קריאת מגילה בבית כנסת: (ב"י, משנ"ב סי' תרצו ס"ק טז)

• תוספות, מהר"ם ורא"ש – מותר, משום שיש מצות פרסום הנס.

• רוקח – אסור, ויקרא את המגילה בביתו.

  • הכרעה: כתב הרמ"א (סי' תרצו סע' ד): "ומ"מ ילך לבית הכנסת לשמוע המגילה". והוסיף על פי המהרי"ל: "ואם יוכל לאסוף מנין לביתו לקרות המגילה, עדיף טפי".
  • וכתב המשנ"ב שביום פורים - יכול ללכת לביה"כ. ובלילה - ילך רק כשאין מניין בביתו.
  • והגר"א (סי' תרצו ד"ה ומ"מ) כתב שלדעת השו"ע אבל אינו יוצא מביתו לקריאת המגילה.
  • אך החזו"ע (אבלות ח"ב הע' יב עמ' קכט) כתב שאם אין לאבל עשרה בביתו - מותר לו לצאת לקריאת מגילה ולכל דבר מצווה. והוסיף וכתב (אבלות ח"ג הל' טז עמ' קכח) שהאבל מותר לקרוא המגילה בציבור ואפילו שמברך שהחיינו, ובפרט אם הוא שליח ציבור קבוע.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]