פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תב ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה תב ד

סעיף ד – קריעה על שמועה רחוקה[עריכה]

מועד קטן כ ע"ב[עריכה]

שמע שמועה קרובה בשבת, ולמוצאי שבת נעשית רחוקה – אינו נוהג אלא יום אחד. קורע או אינו קורע? רבי מני אמר: אינו קורע. רבי חנינא אמר: קורע {משמע שסתם שמועה רחוקה אינו קורע}... על אביו ועל אמו – קורע והולך.


  • האם קורע בשמועה רחוקה על מות אביו או אמו: (ב"י, ש"ך ס"ק ג)
  • רי"ף, רמב"ן ורא"ש – קורע.

  • רמב"ם וראב"ד – לא קורע.

    • הכרעה: השו"ע פסק כרי"ף וסיעתו: "אין קורעין על שמועה רחוקה; ועל אביו ואמו - קורע לעולם".


  • והוסיף וכתב הרמ"א ע"פ האו"ז: "ובמקום שאין לו לקרוע {כגון בשאר קרובים} - אסור להחמיר על עצמו ולקרוע".

  • וכתב הש"ך ע"פ הב"ח (סי' שמ סע' כה) בשם האו"ז, שאם נפטר אדם גדול בתורה שהיה רגיל להקשות לו בדבר הלכה – מותר להחמיר על עצמו ולקרוע.


בעניין קריעה בחול המועד על שמועה רחוקה – עיין לעיל סי' שמ סע' לא עמ' 53.[עריכה]

מתוך הספר שירת הים - לפרטים