פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תב יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא – התפלל ערבית ושמע שמועה[עריכה]
כתב השו"ע ע"פ הגה"מ והמרדכי בשם מהר"ם: "מי שהתפלל כבר ערבית ועדיין יום הוא, ושמע שמועה קרובה - מונה מיום מחר, ואותו יום אינו עולה לו". וכן פסק השו"ע לעיל (סי' שעה סע' יא).
וביאר הט"ז (ס"ק ז) את דברי השו"ע, שכיוון שעשה אותו לילה לעניין תפילת ערבית, לא יעשהו יום לעניין אבלות. ולכן מונים לחומרא את ימי האבלות רק ממחרת כדי שלא יהיה תרתי דסתרי.
והוסיף הט"ז (שם) שדברי השו"ע הם רק להחמיר ולא להקל, ולכן אם שמע שמועה ביום השלושים אחר שהתפלל ערבית – תיחשב כשמועה קרובה. ומונה את אותו הזמן ששמע כיום ראשון, כדי שלא יסתור את מעשיו.
אך בעל המסגרת השולחן (סוף סי' שעה, הובא בחזו"ע ח"ג הע' ד עמ' קנא) חלק על הט"ז, וכתב שאחר שהתפלל ערבית נחשב כלילה בין להחמיר ובין להקל.
שמע שמועה קרובה לאחר שקיבל שבת[עריכה]
כתב החזו"ע (אבלות ח"ג הע' ד עמ' קנא-קנג) ע"פ שו"ת טוב טעם ודעת תליתאה (לרב שלמה קלוגר, ח"ב סי' רטו) שאם התפלל מנחה בער"ש וקיבל שבת (קודם שהתפלל ערבית), ושמע על מות קרובו ביום השלושים - לא נחשב עדיין שעושהו כלילה, שיש לומר שנחשב כיום (וקבלת השבת היא רק משום מצות תוספת שבת), והוי שמועה קרובה.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים