פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תג א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – ליקוט עצמות אביו ואמו[עריכה]
מועד קטן ח ע"א[עריכה]
המלקט עצמות אביו ואמו – הרי זה מתאבל עליהם כל היום, ולערב אין מתאבל עליהם. ואמר רב חסדא: אפילו[1] צרורים לו {עצמות אביו} בסדינו.
- כיצד נוהג ביום שמלקט עצמות קרוביו: (ב"י)
מהר"ם ורי"ו – משעה שמתחיל ללקט עצמות נוהג דיני אנינות עד שעת הקבורה. ומאז נוהג אבלות עד הערב.
נימוק"י – משעה שמתחיל ללקט עצמות אסור לו לאכול קדשים מדרבנן עד הערב.
רא"ש – משעה שמתחיל ללקט עצמות נוהג דיני אבלות עד הערב.
- הכרעה: השו"ע פסק כרא"ש: "המלקט עצמות אביו או של שאר קרובים שמתאבלים עליהם - מתאבל עליהם כל היום כולו בכל הדברים הנוהגים באבל: בכפיית המטה ועטיפת הראש ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ורחיצה וסיכה; ולערב אין מתאבל עליהם, אפילו צרורים לו בסדינו".
- וביאר הרמ"א: "ואין אנינות בליקוט עצמות, רק חל עליו אבלות מיד".
זמן ליקוט עצמות קרוביו[עריכה]
מסכת שמחות פרק יב הלכה ד[עריכה]
ליקוט עצמות אינו אלא יום אחד בלבד, לפיכך אינו מלקטן עם חשיכה. ליקטן כל אותו היום וחשכה, מותר באותו יום של אחריו.
וכ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ן והרא"ש: "היה עומד ומלקט, וחשכה לו – מותר ביום שלאחריו. לפיכך אין מלקטין אותם סמוך לחשכה, כדי שלא יהיה נמצא שלא התאבל על ליקוט עצמות אביו".
כהן הרוצה ללקט עצמות קרוביו[עריכה]
כתב הדרישה (ש"ך ס"ק א) שאסור לכהן ללקט עצמות אביו, שמא אביו חסר אבר - ואסור לו להיטמא לאביו כשאינו שלם. וכ"פ החזו"ע (ח"ג הל' ז עמ' רמד).
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ונחלקו הראשונים מהי משמעות המילה: "אפילו" כאן: רש"י – אפילו שהעצמות צרורים בסדינו, שאינו מלקטם ואינו רואה אותם – צריך להתאבל עליהם כל זמן שלא נקברו. תוספות – אפילו שהעצמות עוד צרורות בסדינו, ולא קבר אותם – בערב אינו מתאבל עליהם. נימוק"י – אפילו שהעצמות עוד צרורות בסדין, ולא קבר אותם – יכול למחרת לאכול קדשים, שכבר אינו אונן.