פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תג ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה תג ז

סעיף ז – מאימתי מלקטים[עריכה]

מסכת שמחות פרק יב הלכה ז[עריכה]

כל העצמות אדם מלקט חוץ מעצמות אביו ואמו {מפאת כבודם}, דברי רבי יוחנן בן נורי, ורבי עקיבא אומר: אחד אלו ואחד אלו {עצמות הוריו} אדם מלקט, ליקוט עצמות אינו אלא משיכלה הבשר; כלה הבשר, אין הצורה ניכרת בעצמות.


  • וכ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ן והרא"ש, כדעת ר' עקיבא[1]: "ליקוט עצמות אינו אלא משיכלה הבשר; כלה הבשר, אין הצורה ניכרת בעצמות, לפיכך יכול ללקט בידו עצמות אביו ואמו; ואע"פ כן נכון הדבר שלא ילקטם הוא עצמו, מההיא דרבי אליעזר בר צדוק דבסמוך".

  • וכתב הש"ך (ס"ק ב) שאף כשליקטו עצמות קודם שכלה הבשר – צריך להתאבל כל היום.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. ההגהות והערות על הטור (הוצאת שירת הדבורה, סק"ו) ציין שהטור כתב: שהלכה היא שהליקוט הוא רק משיכלה הבשר, וכדעת ר' יוחנן בן נורי: "אף על גב דהלכה כרבי עקיבא מחבירו, הכא מסתבר טעמא דר' יוחנן". ואמנם ע"פ הגרסא שכתובה אצלנו, זאת דעת ר"ע ולא ר' יוחנן בן נורי, ומסתבר שהייתה לטור ולרא"ש גרסה אחרת.