פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תג ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט – המלקט פטור ממצוות[עריכה]
מסכת שמחות פרק יג הלכה א[עריכה]
המלקט עצמות, והמשמר עצמות – פטור מקרית שמע, ומן התפילה, ומן התפילין, ומכל מצות האמורות בתורה, ואם רצה להחמיר על עצמו לא יחמיר, מפני כבוד עצמות.
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן והרא"ש: "המלקט עצמות, והמשמר את המת, והמוליך אותם ממקום למקום – פטור מק"ש ומתפלה ומהתפילין, ומכל מצות האמורות בתורה, בין בחול בין בשבת, לא שנא עצמות קרובים לא שנא עצמות רחוקים, בין אם הוא בספינה או בדרך, ואפילו אם הם מלקטים רבים. ואם רצה להחמיר על עצמו, לא יחמיר, מפני כבוד עצמות".
וכתב הש"ך (ס"ק ג) שדין זה הוא דווקא במלקטים, אבל אם יש משמרים רבים על המת, זה משמר וזה קורא (כמבואר בסי' שמא סע' ו).
הנחת תפילין אחר שליקט עצמות קרוביו[עריכה]
כתב החזו"ע (ח"ג הע' ב עמ' רמג): "מיד אחר קבורת העצמות יכול {הקרוב} להניח תפילין בברכה, שאין זה יום מיתה שנאמר בו "ואחריתה כיום מר". ורק בשעת ליקוט העצמות פטור מקריאת שמע ומתפילה ומתפילין ומכל מצות האמורות בתורה".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים