פרשני:תנ"ך:שיר השירים ה יג
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{יג} לְחָיָו֙ כַּעֲרוּגַ֣ת הַבֹּ֔שֶׂם מִגְדְּל֖וֹת מֶרְקָחִ֑ים שִׂפְתוֹתָיו֙ שֽׁוֹשַׁנִּ֔ים נֹטְפ֖וֹת מ֥וֹר עֹבֵֽר:
עכשיו מתאר את הדיבור שלו יתברך. בא לומר שהדיבורים שיצאו מפי המקום ברוך הוא הם יקרים ומחכימים ובתכלית התועלת.
וירמוז ב"לחיים" כי הם מקיפות את כלי הדיבור. שפתותיו שושנים. מבין שפתותיו עולה ריח טוב כריח השושנים, וכאילו הם מטיפות מור. והנמשל הוא על הנביאים השלוחים מאת ה' לדבר דבריו, שהם כמו השושנים, שריחם נודף למרחוק, כך הם מודיעים מה שיהיה לאחרונה, ומייעדים טובה מרובה והצלחות מתמידות[1].
- ↑ מצו"ד