פרשני:תנ"ך:שיר השירים ו ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{ז} כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ:
כפלח הרמון רקתך. גובה פניך מכאן ומכאן הוא עגלגל ואדום מעורב בלובן, כרימון החתוך. והנמשל הוא על הסנהדרין שהיו פני הדור, מלאים כרימון, ומסתירים את חכמתם ולא מתפארים לפני אנשים, כגרגירי הרימון המוסתרים ע"י הלובן.
מבעד לצמתך. החתן מסיים את תיאור הפנים באופן שפתח בו, ומדגיש שכל תכונות אלו שמנה כאן היו מבעד לכיסוי (שרומז על השתוקקות ועל צניעות).
הדוד שוב מתאר את הרעיה בדומה לתיאור שבפרק ד', אלא שכאן מדובר על תקופת הגלות, לכן לא מוזכרים כאן לא בית המקדש, לא הכהן הגדול, לא שירת הלווים, לא מלך, ולא נביא, ולא מוזכרים אלא רק הדיינים והגיבורים הקיימים בגלות.