פרשני:תנ"ך:שיר השירים ו יב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{יב} לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּי-נָדִֽיב:
חזרה החשוקה להתאונן ולומר: הנה אז לא שמתי לבי לדעת ולהיזהר בכבוד החשוק לפתוח לו את הדלת מיד, והנה נפשי גרמה לי להיות מרכבות להטעין עלי נדיבי עם, רוצה לומר להיות משועבדת ונכנעת אליהם כדרך היושבת בודדה וגלמודה.
והנמשל הוא לומר שכנסת ישראל תתאונן לומר: לא שמתי לבי מאז לצאת מבבל כאשר צוה ה', ונפשי גרמה לעצמה להיות משועבדת בגולה[1].
- ↑ מצו"ד