חמשה קרבנות של ציבור הנאכלים לכהנים, קרבים אפילו בזמן שהכהנים או כלי השרת טמאים טומאת מת, לפי שזמנם קבוע, אבל החלק העומד לאכילה מאותם הקרבנות אינו נאכל בטומאה, ואלו הם: מנחת העומר, שתי הלחם, לחם הפנים, זבחי שלמי ציבור, שעירי ראשי חודשים ומועדים.