ר' נתן אדלר (השני)

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר (כ"א בטבת תקס"ג, 15 בינואר 1803, הנובר – כ"ט בטבת תר"ן, 21 בינואר 1890, ברייטון) היה רבהּ הראשי של האימפריה הבריטית (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם הממשלה הבריטית ועם הכנסייה והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. הוא היה ממייסדי זרם האורותודוקסיה המודרנית ביהדות.

ר' נתן אדלר (הראשון)[עריכה]

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת תק"ב, 16 בדצמבר 1741 - כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800), רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החת"ם סופר.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בפרנקפורט דמיין, לצרלה ולרב יעקב שמעון, נצר למשפחה מיוחסת שחיה מאות בשנים בעיר זו והתייחסה לר' שמעון הדרשן מחבר ילקוט שמעוני.

בילדותו נודע כמחונן, בביקור שערך החיד"א בפרנקפורט בשנת תקי"ב הראו לו חכמי העיר את הילד כמי שמופלג בתורה ושוקד עליה, דבר שגרם לו לאחר לפעמים לתפילת שחרית ולהגיע בזמן אמירת עלינו לשבח, בעקבות זאת החיד"א קרא עליו את הפסוק‏^[1] "הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא עובר עלינו תמיד".

היה תלמידם של בעל פני יהושע ורבי משה ראפף, רבו המובהק היה רבי דוד טעבלי כ"ץ שיף שנהיה לימים רבה האשכנזי של לונדון. הוא למד קבלה אצל רבי אבוש שהיה רב העיר.

היה רבו המובהק של החת"ם סופר, שכינהו 'החסיד שבכהונה'.

הערות[עריכה]