רבי אברהם אבן עזרא
|
|
- הדף "ראב"ע" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבי אלעזר בן עזריה, ראו רבי אלעזר בן עזריה.
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא (ראב"ע) היה מגדולי מפרשי התנ"ך והמשוררים בתקופת תור הזהב בספרד.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת ד'תתמ"ט בטולדו שבספרד לאביו רבי מאיר למשפחת אבן עזרא[1]. התגורר בספרד במשך ארבעים שנה, ישנן שמועות לפיהן בא בקשרי נישואין עם רבי יהודה הלוי (או שנשא את בתו של ריה"ל או שהשיא את בתו לריה"ל או שבתו של ריה"ל נישאה לבנו של ראב"ע), אולם רבים המפקפקים בזה. בסביבות שנת ד'תתק"א יצא למסע נדודים, במהלכו עבר ברומא, תוניס, מרוקו ועוד. במהלך נדודיו, עבר בצרפת, שם פגש את רבנו תם, והם החליפו ביניהם מכתבים ובהם שירים. בסוף ימיו שב לספרד, ובראש חודש אדר א' ד'תתקכ"ד נפטר בקלהורה.
שיטתו[עריכה]
לגבי כמה פסוקים בתורה שיש בהם ידיעות מתקופה שלאחר מות משה (כגון שמונה הפסוקים האחרונים, מקום מיטת עוג, והכנעני אז בארץ ועוד), כתב שיש בזה סוד (דברים א-ב). ונחלקו מפרשיו בפירושו: רבי יוסף בן אליעזר בן עלם כתב בספרו צפנת פענח (שם) שפסוקים אלו נכתבו אחרי משה. ורבי שמואל הספרדי בספרו מקור חיים (שם) כתב שנכתבו בנבואה. ואולם רבים פירשו את דברי הראב"ע בדרכים אחרות, כשענין 'סוד' שנאמר בדברי הראב"ע, דומה לשאר מקומות שכתב סוד, כאשר יש בדבר משום סוד קבלי, או ענין עמוק שלא ראוי לבארו לכל אחד[2].
בהקשר לזה חשוב לציין, כי בפרשת וישלח התקיף הראב"ע נחרצות את 'יצחקי המהביל' שאמר כי פרשת מלכי אדום נכתבה בימי יהושפט מלך יהודה, וכתב כי ספרו ראוי להשרף.
חיבוריו[עריכה]
חיבורו הגדול הוא הפירוש לתנ"ך.
- יסוד מורא- על שרשי המצוות ומניינן
חיבורים על פירושו[עריכה]
- דעת עזרא- מאת הרב עזרא שינפלד, עד כה יצאו שני כרכים, על ספר בראשית ועל ספר במדבר.
- ביאור לפירושו לספר קהלת ואיוב מאת הרב מרדכי שאול גודמן
- הרב אליהו שלום אילוביצקי, "אהבת קדומים" הערות וביאורים על פירושו של ראב"ע לתורה.
שיריו[עריכה]
| תקופת חייו של רבי אברהם אבן עזרא על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת[עריכה]
ראה גם[עריכה]
- תבנית:הידעת?/ט' אדר ה'תשס"ט - עדות על פירושו לתלמוד.
- ↑ "אבן עזרא" היה כינוי למשפחתו ע"ש אחד מאבות המשפחה, וראה תוספות תענית כ ב ד"ה "בהכינתו".
- ↑ ראה לדוגמה בפירוש רבי יוסף כספי לסודות הראב"ע, בספר עשרה כלי כסף.