ראשי תיבות

ראשי תבות הם האותיות הראשונות של מילים המרכיבים המילה (לעיתים חסרת משמעות בפני עצמה) בין הפוסקים היודעים שהשתמשו בראשי תבות בדרשות היה רבי יעקב בעל הטורים בפירושו על התורה.

שימוש בראשי תבות[עריכה]

ראשי תבות נועדו כדי לקצר את הכתיבה ולפי תורת הרמז לרמז במילים ספורות עניינים רבים. הגמרא במסכת שבת קד- קה מביאה דרשות בתורה שמבוססים על ראשי תבות (אנכ"י- אנא נפשי כתיבת יהבית וכו'). לעיתים ראשי תבות הם יחודיים לאותו מאמר במושגים ארוכים כדי לא להלאות את הקורא.

דוגמאות[עריכה]

• לה"ו - לה' הארץ ומלואה
• קמ"ל - קא משמע לן