רבינו ירוחם ב"ר משולם

רבינו ירוחם בר משולם היה מגדולי הפוסקים הראשונים בספרד, מחבר ספרי תולדות אדם וחוה ומישרים.

תולדות חייו[עריכה]

חי בתחילת האלף השישי בפרובנס, שם למד מפי אביו ודודו, וכן מחכמים נוספים^[1]. בשנת ס"ו גורש מארצו עם שאר יהודי פרובנס, והתיישב בספרד. הוא התגורר בטולדו, שם למד תקופה קצרה מפי הרא"ש. לאחר מכן למד אצל רבי אברהם בן אסמעל, תלמיד הרשב"א.

ספריו[עריכה]

רבינו ירוחם חיבר שני ספרים, שבמהלך הדורות חוברו יחד ונקראו רבינו ירוחם:

• ספר מישרים- ספר פסקים בענייני ממונות. הספר מחולק לל"ב נתיבות.
• תולדות אדם וחוה- ספר פסק על כל חיי של האדם מלידתו עד פטירתו. החלק הראשון, "אדם", עוסק בדינים הנחוצים לאדם מלידתו ועד נישואיו, והחלק השני, "חוה", עוסק בהלכות השייכות מרגע הנישואין ועד המיתה. בהקדמתו כותב, כי התעורר לכתיבת הספר לאחר חכמי דורו אהבו את ספר "מישרים" ובקשו שיכתוב חלק על שאר הדינים.

על חיבור זה נתחברו מספר חיבורים שלא ראו דפוס, בםה ידוע על הספר "מגלה טמירין" מאת ר' מרדכי הכהן רבינוביץ'.

• רמזים על האגדות מסודרים על סדרי התורה- לא הודפס.
• יש שייחסו לו את ספר "איסור והיתר" שהודפס בסוף, אולם הוכח ששיוך זה אינו נכון^[2].

דרכו בפסיקת הלכה[עריכה]

לרוב, נמשך אחר דעת רבו הרא"ש^[3].

היחס כלפיו וכלפי פסקיו[עריכה]

פסקיו נחשבו מאד בקרב הפוסקים, והמהרשד"ם החשיבו אף יותר מן הריב"ש^[4] ומתרומת הדשן^[5]. המלאך המגיד שנגלה לרבי יוסף קארו כינה אותם "ירוחם טמירי", ואמר כי מקומו בגן עדן הוא טמיר ונסתר אך במדרגה גדולה וחשובה (מגיד מישרים ויקהל). בבית יוסף מביא ר"י קארו את דבריו פעמים רבות, והמלאך המגיד גילה לו כי רבינו ירוחם אוהב אתו אף על פי שחולק עליו לפעמים (מגיד מישרים צו).

הערות שוליים