רבי אברהם מן ההר

רבי אברהם מן ההר היה מגדולי מפרשי התלמוד הראשונים בפרובנס בדורו של רבי מנחם המאירי.

חייו[עריכה]

חי במונטפשלייר ("הר" בצרפתית, ומכאן שמו) שבפרובנס והרביץ שם תורה עד שנת ס'. לאחר מכן עבר לקרפנטרץ, שם כיהן כדיין בבית דינו של רבי מרדכי ב"ר יהוספה, מחבר ספר "שערי נדרים"^[1]. בשנת ע"ג התכתב עם המאירי בענייני יבום^[2], ובסוף ההתכתבות כותב המאירי: "וסוף הדברים אני אומר לך שהכל תלוי בדעתך הנקיה והזכה אשר רחבה ונסבה למעלה, כי מה האדם אשר יבוא אחרי המלך את אשר כבר הורה זקן שקנה חכמה, אנת מלכא מלכך ישפך עלנא, אחרי דבריך לא נשנה ובעצתך תנחנו".

פירושו לתלמוד[עריכה]

שיטתו היתה לפרש כל סוגיה על פי שיטת הרמב"ם, גם במקומות בהם לשונו איננה קשה. בזכות חידושיו התגלו לנו קטעים מפירושי רש"י למסכת נדרים ומסכת נזיר שהיו עלומים (אלו שנדפסו כנראה אינם מרש"י^[3].

ר"א מן ההר חיבר פירוש על מסכתות: ברכות, שבת, עירובין, פסחים, ביצה, חגיגה, מגילה, מועד קטן,יומא, יבמות, כתובות, נדרים, נזיר, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, עבודה זרה, שבועות, חולין ונדה.

יש המייחסים לו את תוספות ר"י הזקן על מסכת קידושין^[4].

הגיעו לידינו תשובות בודדות ממנו- שתיים בשו"ת חכמי פרובינציה, אחת בס' מנחת קנאות לרבי אבא מאיר הירחי (סי' צ"ב) ובה מצדד בעמדת הרמב"ם בפולמוס הגדול אודות לימוד הפילוסופיה ועוד.

הערות שוליים