רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי

רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי הידוע בשם הראבי"ה היה מגדולי הראשונים באשכנז ומבעלי התוספות.

חייו[עריכה]

נולד מגנצא בסביבות שנת ד'תתק"מ. אביו היה רבי יואל הלוי- רבה של בולוניא, סבו היה הראב"ן ואבי סבתו היה רבי אליקים בן יוסף ממגנצא. דודו היה רבי שמואל בר נטרונאי. למד מפי סבו ורב-סבו, מפי אביו, מפי רבי שמואל החסיד (ויתכן שלמד גם אצל בנו רבי יהודה החסיד), מפי רבי יהודה ב"ר קלונימוס ממגנצא, מפי רבי יצחק בן משה משפירא, מפי רבי אליעזר ממיץ ועוד.

בעקבות גזירות וגירושים שונים, נאלץ לנדוד בקהילות שונות באשכנז, בהן בון, קלן, וורמייזא, מיץ, בונא, קולוניא, שפירא, רגנשבורג וירצבורג ועוד.

בתחילה סרב להתפרנס מהרבות, אולם משנפטר אביו ומצבו הכלכלי התערער, נאות להחליף את אביו ברבנות העיר קולוניא בשנת ד'תתק"ס. כמו כן, עמד בראשות הישיבה בקולוניא, אליה נקבצו תלמידים רבים ויצאו ממנה תלמידי חכמים גדולים. התכתב בהלכה עם רבים מגדולי דורו.

נפטר בווירצבורג בשנת ד'תתקפ"ה.

תלמידיו[עריכה]

• רבי יצחק מוינה- בעל אור זרוע
• רבי גרשום בן יעקב הגוזר
• רבי דוד שאלתיאל
• רבי שלמה הכהן

ספריו[עריכה]

• אבי העזרי (מכונה על שמו "ראבי"ה")- אוסף דינים ותשובות הלכתיות על סדר הש"ס, במסכתות הנוהגות בזמנן הזה: מסכת ברכות, סדר מועד ומסכת חולין. לשונו לרוב ברורה וצחה, בתוספת פתיחות פיוטיות קצרות.
• אביאסף- לא מצוי בידינו אולם מובא בספרי פוסקים שונים. כפי הנראה, ספר אביאסף היה ההמשך לספר אבי העזרי לסדר נשים וסדר נזיקין.
• תוספות לכמה מסכתות- אבדו.
• פיוטים שונים, בהם קינה על פרעות תתנ"ו.

תקופת חייו של רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי על ציר הזמן