רבי זכריה צ'אהרי
|
|
רבי זכריה (יחיא) אלצ'אהרי היה תלמיד חכם ומקובל, מגדולי חכמי תימן בתחילת תקופת האחרונים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכאוכבאן שבתימן בסביבות שנת רע"ט. כשהיה בן 20 עזב את עירו ויצא לתור בעולם. הוא נסע להודו, פרס, עיראק וטורקיה, ומשם הגיע לארץ ישראל, בה התעכב במיוחד בטבריה ובצפת. בצפת פגש את רבי יוסף קארו, והתרשם מסדרי ההנהגה שהנהיג בישיבתו ומהנהגותיו האישיות. כמו כן, נפגש עם רבי משה מטראני (המבי"ט), רבי משה קורדובירו ועוד. בצפת גם למד את קבלת האר"י. מארץ ישראל המשיך למצרים מארץ ישראל הוא הדרים למצרים. לאחר מכן שב לתימן, ונמנה על מנהיגי הקהילה היהודית בצנעא. הוא הביא לתימן את השולחן ערוך, והחל מימיו החלו חלק מבני עדת תימן לקבל את פסקי השו"ע. כמו כן, הפיץ בימן את קבלת האר"י. לאחר מלחמת טורקיה-תימן, אסרו השלטונות התימניים את מנהיגי הקהילה היהודית משום שחשדו בהם בסיוע לטורקים. ר' זכריה נאסר אף הוא, וישב בבית הסוהר במשך שבע שנים. בהמשך ישב פעם נוספת בבית הסוהר, באשמה שאינה ידועה.
נפטר בתימן בהיותו כבן שבעים.
חיבוריו[עריכה]
"ספר המוסר"[עריכה]
בשנות מאסרו, העלה על הכתב את רשמיו ממסעותיו ברחבי העולם. את רשמיו כתב בצורה שירית מחורזת, ושילב בהם מסיפורי העמים שפגש, משלים וחידות, לצד דברי מוסר ופילוסופיה. לחיבור זה קרא ספר המוסר.
בספר המסעות שני גיבורים: אבנר בן חלק שדמותו מעוצבת כדמותו של הסופר- משורר מוכשר ובעל שם, הבקי בכל רזי השפה העברית והערבית, במדעים ובחכמות. נוסף לכך, הוא הרפתקן שאינו יודע מנוח, ובעל עורמה שמסייעת לו להיחלץ מכל צרה, ונושא כליו של אבנר - מרדכי הצידני.
ד"ר משה גברא כותב באנציקלופדיה לחכמי תימן כי לדעת הרב עמרם עוזרי, בחר הרז"א לשני גיבוריו את שתי השמות האלו דווקא, שכן ייתכן ואלו הן שמות אבותיו הקדומים של הרז"א. הוא מצא שבגימטריה אבנר בן חלק הוא הסופר רבי אבנר בן מרדכי הצידוני, וכך הוא החישוב חלק = 138 ופירוש המילה חלק הוא "חצי", הוי אומר שיש להכפיל את 138 בשתיים כדי להגיע למספר השלם וכך אנו מגיעים ל 276 , ולאחר שמוסיפים עוד 3 כנגד מס' האותיות שבמילה חלק התוצאה היא 279. גם המילה "מרדכי" שווה בגימטריה 279 עם מס' אותיותיה. הגיבור השני מרדכי הצידוני הוא אביו של הסופר אבנר בן מרדכי. עוד הוא מצא שהשם של זכריה אלצ'אהרי שווה בגימטריה לאבנר בן מרדכי, שניהם מגיעים ל 579. סבו של מרדכי הוא זכריה הצידוני ולדעתו ייתכן והוא הרב זכריה הצידוני שחיבר את "מאה קולין" פסקים בהלכות ריאה. על פי זה יוצא שכל העלילות שחוו שני הגיבורים בספר המוסר היו תיאורים של ר' זכריה על עצמו.
בהקדמה לספר הוא כתב:
" ספר המוסר, כל הקורא בו ילמד מוסר,
ואם הוא מבין בעזרת ה' לא יחסר,
ואם אין לו בינה - ה' מעליו סר,
ולכן צריך להתפלל ולהתחנן לה' יתברך שיתן לו בינה לדעת מוסר."
חיבורים נוספים[עריכה]
- חיבור בהלכות שחיטה וטריפות
- צדיה לדרך- פירוש קבלי לתורה
- שירים רבים, מהם התפרסם שירו "קריה יפהפייה" על ירושלים (שנכתב בהשראת השיר "יפה נוף משוש תבל" של רבי יהודה הלוי).