רבי יהודה לייב איגר

רבי יהודה לייב (לייבל'ה) איגר האדמו"ר מלובלין ומגדולי תנועת החסידות בפולין.

תולדות חייו[עריכה]

נעוריו[עריכה]

נולד בורשה בשנת תקע"ו לרבי שלמה איגר, בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס, בנו של רבי עקיבא איגר. בנעוריו למד אצל רבי יצחק מאיר אלתר מגור שהתגורר בורשה וכינס סביבו קבוצה של למדנים מבוחרים.

התקרבות לחסידות[עריכה]

בהשפעת הרי"ם, הפך ר' לייבל'ה לחסיד. אביו, שהיה מתנגד גדול, פחד מהשפעתו של הרי"ם על בנו, והעבירו לישיבתו של ר' מרדכי גרינבוים שהיה אף הוא מתנגד. משם, נשלח לפוזנא לסבו רעק"א, לשם טרם הגיעה החסידות.

נישא לבתו של ר' עזריאל מאיר גרדשטיין- שהיה מתנגד ועשיר גדול, ועבר לגור בביתו בלובלין. בלובלין, עירו של רבי יעקב יצחק החוזה מלובלין, התקרב שוב ר' לייבל'ה לחסידות (על אף שהחוזה נפטר קודם ור' לייבל'ה לא הכירו). הוא הצטרף לחסידות קוצק. רבי מנחם מנדל מקוצק חיבבו מאד, ומינה את בחיר תלמידיו- רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח", להדריכו בנתיבות החסידות. אביו, ששמע שבנו חזר לחסידות ונמצא בקוצק, נסע אליו כדי להחזירו ללובלין. ר' לייבל'ה התעקש להישאר בקוצק, עד שר' מנדל הורה לו לשוב לביתו.

ר' לייבל'ה נלקח לרבה של לובלין שהיה מתנגד, אך התייחס במתינות כלפי החסידים. חותנו הכריחו לתת גט לאשתו. התערבותו של רבי יצחק מוורקא עזרה לחותן לוותר על הגירושין, בתנאי שר' לייבל'ה לא יגור אצלו. למרות כל זאת, ר' לייבל'ה המשיך לנסוע לקוצק.

התקרבותו לאדמו"ר מאיז'ביצא[עריכה]

בשנת ת"ר פרש ר' מרדכי יוסף מקוצק ויסד חסידות נפרדת- איז'ביצא. ר' לייבל'ה פרש יחד עמו והפך לגדול חסידיו^[1]. הוא נחשב לבחיר החסידים, ומקומו היה מימין לרבי, לאחר בנו, בעל ה"בית יעקב". בשנת תר"ב נפטר אביו, והצעה לו משרת הרבנות בפוזנא, אולם הוא סרב. בשנת תרי"ד נפטר ר' מרדכי יוסף, ור' לייבל'ה רצה לחזור לקוצק, אולם רבי צבי הירש מזידיטושב הניא אותו מלחזור, אלא אם כן ימחק כביכול את תקופת שהותו באיז'ביצא.

הכתרתו כאדמו"ר[עריכה]

למרות שרבי יעקב ליינר נבחר לרשת את אביו ר' מרדכי יוסף בהנהגת חסידות איז'ביצא, חלק גדול מן החסידים הכתירו על עצמם את ר' לייבל'ה, והוא החל לקבלם בלובלין, אולם הקפיד לא לשאת תורות בחייו של ר' מנדל מקוצק. הוא המשיך את הדרך הקוצקאית- הכין את התפילה במשך שעות רבות, וכן כשניגש לערוך ברית מילה ההכנות נמשכו שעות רבות. רב העיר, הרב יהושע השל אשכנזי, תקף בחריפות מנהג זה שעובר על תקנת חז"ל. להגנתו יצאו ר' יצחק מאיר מגור, רבי חיים אלעזר וקס מפיוטרקוב- בעל "נפש חיה", דודו ר' שמעון סופר מקראקא ורבי צדוק הכהן מלובלין.

ר' לייבל'ה הקפיד לא לקחת מחסידיו כספי פדיונות.

הרב שמואל מוהליבר, שהעריך מאד את ר' לייבל'ה, שלח את מנשה מאירוביץ'- מאנשי ביל"ו לשוחח עם ר' לייבל'ה על הרעיונות הציוניים, אולם שיחה זו לא שכנעה אותו. למרות זאת, היה מחובבי ארץ ישראל, והעדיף את אתרוגיה על פני אתרוגי חו"ל.

נפטר בלובלין בכ"ו בשבט תרמ"ח.

לאחר פטירתו התפלגה החסידות. חלק מחסידיו הלכו אחרי בנו ר' אברהם איגר, והשאר הכתירו את ר' צדוק הכהן מלובלין.

ספריו[עריכה]

• תורת אמת- על התורה.
• אמרי אמת- על התורה (ח"א; ח"ב).

הערות שוליים