רבי יחזקאל עזרא רחמים

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 1876, בגדאד – 1908, ירושלים) היה תלמיד חכם, חברו של רבי יעקב חיים סופר (הראשון) ורבו של הרב עזרא עטייה. חיבר ספר הלכה בשם "עצי היער" וספר חידושים על הש"ס בשם "כנסת יחזקאל".

ראשית חייו[עריכה]

יחזקאל עזרא נולד ב-25 באפריל 1876 בבגדאד לאביו מולא רחמים, והיה אחיו הגדול של הראשון לציון הרב יצחק נסים. כפי שנכתב על ידי המו"לים של ספרו,‏^[1] עוד מצעירותו היה שקדן וחכם, ובגיל צעיר התכתב עם חכמי הדור בשו"תים וחידושי תורה. רבי חיים חזקיהו מדיני בספרו "שדי חמד" מכתיר את יחזקאל עזרא, שהיה אז בן 15, בתארים נכבדים. ‏^[2] גם הרב רחמים נסים יצחק פלאג'י, בספרו "יפה ללב", מכנה את יחזקאל עזרא "ארי שבחבורה" ו"אספקלריה המאירה". בין הרבנים שהכירוהו והעריכוהו ניתן למנות גם את הרב יוסף חיים מבגדאד, הרב אברהם ביג'אג'ו, הרב בן ציון אברהם קואינקה והרב יוסף חיים זוננפלד.

עלייתו לארץ ישראל[עריכה]

בשנת 1904 עלה יחזקאל עזרא לארץ ישראל יחד עם הרבנים רבי יעקב חיים סופר (הראשון) ורבי צדקה חוצין (השני). עם בואם פקדו את המקומות הקדושים, והשתטחו על קברי צדיקים. הם בקרו אצל חכמי ארץ ישראל, ביניהם רבי חיים חזקיהו מדיני ורבי אליהו מני. את רשמיו מהפגישה עם רבי אליהו מני העלה יחזקאל עזרא על הכתב, ושלחם ל"בן איש חי" שבעצמו היה תלמידו של רבי אליהו מני. יחזקאל עזרא השתקע בירושלים ולא יצא ממנה עד יום מותו, בה הקדיש את כל זמנו ללימוד עצמי ולימוד תלמידים. הרב עזרא עטיה שהיה לאחר מכן ראש ישיבת פורת יוסף, היה תלמידו וראה בו את רבו המובהק.‏^[3] בירושלים שם דגש מיוחד על לימודי חכמת הקבלה אותם למד אצל רבו המקובל רבי שאול חיים דוויק הכהן הרב השד"ה.

הערות[עריכה]