רבי יעקב פולק

רבי יעקב פולק (פאללאק) היה מגדולי התורה בפולין בראשית תקופת האחרונים, אבי שיטת ה"חילוקים" בלימוד פלפולי.

נולד בפולין בסביבות שנת ר"ל. בצעירותו למד בישיבתו של רבי יעקב מרגליות בנירנברג. בערך בשנת רנ"ב שימש כראש ישיבה ואב"ד בפראג, אולם לאחר שהתעוררה מחלוקת על אחת מהוראותיו נאלץ לעזוב את פראג. הוא התיישב בקראקא, שם התמנה בשנת רס"ג לכהן כרב העיר. בקראקא ייסד ישיבה גדולה שמשכה אליה מאות תלמידים. בישיבתו, בה לימד בפלפול חריף במיוחד על פי שיטתו החדשנית, למדו התלמידים החריפים ביותר בפולין, ומהם התפשטה התורה לרחבי פולין, ועיקרה של תורת חכמי פולין היא מכוחו. רבים מגדולי דורו לא ראו בעין יפה שיטה זו^[1]. המהר"ל מפראג מתאונן על הלימוד המפולפל שהיה מצוי בדורו, וכנראה כוונתו לשיטתו של רבי יעקב:

"כי איך יאמרו שהם מחדדין אין זה אלא שמטפשין טפשות גמור והרי עינינו רואות החדוד הזה ומה שהעלו בידם, והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק כלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם, והכל בשביל שלמודם תוס' דבר שהוא הוספה וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם" (נתיבות עולם נתיב התורה פרק ה).

עם זאת, ההערכה שרחשו כלפיו היתה גדולה, כפי שביטא ר' דוד גאנז בספר "צמח דוד": "היהה היחיד בדורו בחריפותו ובקיאותו ובחידוד שכלו, ושמעו הלך מסוף העולם ועד סופו"^[2]. ר' יעקב עסק בהגהת ספר "רב מרדכי" של רבי מרדכי בן הלל (שו"ת מהרש"ל מח).

תלמידו המפורסם הוא רבי שלום שכנא מלובלין, רבו וחותנו של הרמ"א, שאף הביא ממנו פסקי הלכה בהגהותיו לשולחן ערוך (או"ח תרנא ט ואה"ע קנה כב) ובספרו תורת חטאת (ד ג). תלמיד נוסף הוא רבי מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פאדובה), שלמד אצלו בצעירותו.

נפטר בשנת ר"צ.

על אף שפנו אליו בשאלות הלכתיות רבות, ר' יעקב סרב להוציא לאור את תשובותיו וכתביו, משום שלא רצה שיפסקו מהן למעשה מבלי לברר את הדין מתחילתו לאשורו^[3].

תקופת חייו של רבי יעקב פולק על ציר הזמן

הערות שוליים