רבי יצחק אייזיק מקאליב
|
|
| רבי יצחק אייזיק טאוב (טויב) | |
|---|---|
| האדמו"ר מקלאיב | |
| תאריך לידה | תקי"א |
| מקום לידה | סערענטש, הונגריה |
| תאריך פטירה | ז' באדר תקפ"א |
| חסידות | חסידות קלאיב |
| מקום מגורים | ניקלשבורג, קאליב |
| מקום פעילות | קאליב |
| מספר בשושלת | 1 |
| הקודם | - |
| הבא | רבי משה חיים טויב מרוזדול |
| סיום כהונה | ז' באדר תקפ"א |
| רבותיו | רבי שמעלקא מניקלשבורג, רבי אלימלך מליז'נסק |
| נושאים בהם עסק | שירה, חסידות |
| אב | יחזקאל טאוב |
| ילדים | ר' משה חיים מרוזדול, רבי מאיר, רבי יעקב |
רבי יצחק אייזיק טאוב (טויב) מקאליב היה מראשוני האדמו"רים בהונגריה, מייסד חסידות קלאיב והאדמו"ר הראשון שלה. נודע בשיריו המיוחדים.
חייו[עריכה]
נולד בסערענטש שבמחוז זמפלין בהונגריה בשנת תקי"א לר' יחזקאל, סוחר עשיר. למד מפי רבי שמעלקא מניקלשבורג. על פי האגדה החסידית, ר' יצחק אייזיק התקרב לחסידות בהשפעת רבי לייב שרה'ס, שפגש בו בעת שהיה רועה אווזים ושר שירי רועים. ר' לייב הביאו לר' שמעלקא תוך שציין ש"זו נשמה גבוהה וקדושה מעולם השירה". אולם, כפי הנראה אגדה זו לא נכונה.
כמו כן, למד גם מרבי אלימלך מליז'נסק.
בשנת תקמ"א חזר לקאליב לכהן שם כרב.
לאחר שנשא את בת דודו ר' ענזיל כ"ץ, ועבר לגור בבית חמיו בטערנצאל. לאחר מכן שב לקאליב והתגורר בה במשך ארבעים שנה. כרב, היה בעל השפעה גדולה במחוז סאבלוטש ובהונגריה כולה.
בין פעולותיו כרב בקאליב, נתין לציין את הקמת ת"ת, ייסוד חברא קדישא, הקמת קרנות ליישוב ארץ ישראל וייסוד חברה לביקור חולים.
בגלל היותו שולט היטב בשפה ההונגרית, זכה ליחס של כבוד מטעם השלטונות, שאיתם עמד בקשר.
בקאליב הוא החל לנהוג כאדמו"ר, והוא נחשב לראשון אדמו"רי הונגריה. מקובל כי אלפים חזרו בתשובה בזכותו. בין חסידייו נמנטו גם ת"ח חשובים ומקובלים גדולים.
התפרסם מאד בזכות שיריו ומנגינותיו, שהתקדשו על ידי החסידים ורבים מהם מושרים עד היום בחצרות חסידיות.
ע"פ האגדה, היה בעל יסורים גדול, וסבל הרבה ממחלת עור, עד שכמעט ולא יכל ללבוש בגדים. באגרת שכתב בהיותו בן ארבעים ושתיים, הוא מתאר את עצמו כ"איש חלוש בטבע" שנתווספו לו "כמה מיני חולשות".
נפטר בז' באדר תקפ"א. על פי בקשתו, על מצבתו בקאליב לא נכתבו שבחים.
שיריו[עריכה]
הרבי מקאליב נודע בשיריו ובניגוניו המיוחדים, שחלקים מהם מושרים עד היום בקרב החסידים.
- קורא התרנגול
שירו המפורסם ביותר, המושר עד היום בפי חסידי הונגריה הוא "סולו קוקוש מאר" (קורא התרנגול). על פי האגדה, פגש ר' יצחק אייזיק רועה הונגרי ששר את השיר הזה, ומאד התלהב מעוצמתו. הוא ביקש מאותו רועה לקנות את השיר, ומיד לאחר ששילם לו עבור השיר, הרועה שכחו. ר' יצחק אייזיק ערך בו כמה שינויים, והתאים את המילים לשיר המתאר את הכיסופים לגאולה.
מילות השיר בתרגום לעברית:
קורא התרנגול,
הנה הבוקר אור
ביער ירוק, בשדה רחוק
מחכה לי הצפור.
הו, מה יפית צפור
הו, מה יפית צפור
צהובת רגל
זהובת מקור
מחכה לי הצפור.
חכי צפור, חכי
חכי צפור, חכי
אם אלוקים, לך יעדני
איתך אגיל בדרור.
מתי יקרה זה כבר?
מתי יקרה זה כבר?
"יבנה המקדש עיר ציון תמלא"
אז יהי זה כבר
- יער, יער
יער, יער! מה גדול אתה!
שושנה, שושנה! מה רחוקה את!
אילו היה היער קטן,
היתה השושנה קרובה אז,
אליו מן היער הוציאוני,
היינו שנינו יחד אז!
גלות, גלות! מה גדולה את!
שכינה, שכינה! מה רחוקה את!
אילו היתה הגלות קטנה,
היתה השכינה קרובה אז
אילו מן הגלות הוציאוני,
היינו שנינו קרובים אז
עליו[עריכה]
החתם סופר כתב לו: "צדיק ונשגב, חסידא ופרישא, הרב מהאור הגדול" (אגרת סופרים עמ' 38).
ר' חיים מאיר זאב הכהן מראצפרט מכנה אותו: "ידיד נפשי וידיד עליון, גברא רבא ויקירא, חסידא ופרישא, בוצינא קדישא, הרב המאור הגדול המפורסם, ערוגת הבושם הגאון המופלא" (שערי חיים).
החוזה מלובלין אמר עליו: "ה'סדר' של הרב מקאליב הוא יחדי במינו ואין כאורו בכל העולם" (עשר צחצחות עמ' 63).
רבי חיים מצאנז העיד: "שלוש פרסאות מקאליב כבר מרגישים את קדושתו של הצדיק שישב בה".
רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש כתב: "הגאון הקדשו מקאליב, אשר היה מפורסם ועד היום מוחזק באמת לבעל רוח הקודש נורא ומדרגיות נפלאות בתורתו ועבודתו בהצנע לכת, בסתר ובגלוי... וממנו יתד, התייסדות החסידות והאמונה בהונגריה הישנה" ("נימוקי אורח חיים" לרבי ממונקאטש).