רבי ישראל מקוז'ניץ
|
|
רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 - י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד), מייסד חסידות קוז'ניץ.
נולד באפטא לפרל ולשבתאי שהיה כורך ספרים. היה מגדולי החסידים בפולין ועוד בצעירותו נודע כעילוי. למד אצל רבי שמואל שמלקע מניקלשבורג, שאחר תקופה אצלו שכנע אותו לנסוע למעזריטש, שם למד אצל המגיד ממעזריטש. אחר פטירת המגיד ממעזריטש הלך ללמוד אצל רבי אלימלך מליז'נסק. לאחר תקופה שלימד בחדר בפשיסחה עבר לקוז'ניץ, שבפולין.
היה נשוי לרויזא ממנה נולדו לו שלושה ילדים: רבי משה אליקים בריעה ממלא מקומו באדמו"רות, לאה פערל אשת הרב אבי עזרא זליג שפירא רבה של גרעניץ ורבי מוטל שנפטר בצעירותו. פערל הייתה לובשת ציצית ובשעת התפילה טלית וגרטל. רבי אלימלך מליז'נסק אמר עליה בילדותה שהשכינה שורה עליה.
העיד על עצמו שלמד כשמונה מאות ספרי קבלה לפני שהתחיל ללמוד אצל המגיד ממעזריטש. נקרא "המגיד מקוז'ניץ" על שום דרשותיו הרבות. נודע כאדם בעל חשיבה חיובית, דוגמה לכך היא העובדה שאף שסבל ממחלות רבות היה מעודד את חסידיו ולא התלונן על מחלותיו. היה אומר לשואלים אותו כיצד הוא מצליח לסבול את מחלותיו:
"וכי מה יש לי לסבול את הרגע שעבר? כבר עבר. את הרגע שיהיה? עוד לא הגיע, אין לי אלא לסבול את הרגע עכשיו, רגע אחד - אני לא יכול לסבול?" המגיד מקוז'ניץ השקיע עמל רב בפרסום ספרי קדמונים, מכתבי המקובלים שלפני האר"י, ובעיקר את כתבי מהר"ל מפראג. יצחק הרשקוביץ הראה כיצד באמצעות פרסומים אלה ביקש המגיד להעשיר את מאגר המקורות הרעיוניים שלו, אל מעבר לגבולות הזוהר ותורת האר"י.
כמה מהסיפורים על הרבי מקוז'ניץ:
- אשה באה למגיד מקוזניץ' והתלוננה שבעלה רוצה לגרשה, משום שהוא רואה אותה כמכוערת. שאל המגיד: ומה את אומרת על כך? ענתה: אבל כשנשא אותי לאשה הייתי יפה בעיניו. בכה המגיד, פנה לשמיים וקרא: ריבונו של עולם! אנחנו אולי מכוערים בעיניך כעת. האינך יכול לזכור את ימי נעורינו, כאשר אהבת אותנו?
- הרב ש"ז כהנא רשם סיפור וניגון שסופר על ידי קבוצה גדולה של יהודי ברית המועצות שהגיעו אליו לסדר בשנות ה-50. הניגון והסיפור שימשו להם השראה לאורך הדורות, והביאה אותם לבוא לסדר הפסח ההוא. לפי המסופר, חייל יהודי מהקנטוניסטים החטופים ברח מיחידתו כדי להגיע לסדר פסח, והגיע מלוכלך כולו עם שני תרמילים, לסדר פסח שערך המגיד מקוז'ניץ, פרץ אל בית המדרש, התיישב ליד הרבי, והסביר לו שהתרמילים הם אוצר הצער שאסף במשך השנים. בשעת השיר "חסל סידור פסח", הגיש לרבי את אחד התרמילים, והחל לרקוד איתו ולשיר בשיבוש לשון: "פדיון לציון ברינה", במקום "פדויים לציון ברינה". הרב והחייל יצאו בריקוד אל ההרים כששניהם שרים את השיר הזה, שהושר בפי היהודים הללו במשך דורות.
ספריו היו:
- אבות ישראל - על מסכת אבות.
- אור ישראל - על תיקוני זוהר
- בית ישראל - על תלמוד בבלי
- בית ישראל - על פרקי אבות
- הגדה של פסח גאולת ישראל - ילקוט עבודת ישראל
- גאולת ישראל - הגהות וביאורים על ספרי המהר"ל מפראג, גבורות ה', נר מצווה ובאר הגולה
- חידושי מגיד משנה - הערות וחידושים על המשניות. יצא לאור בשנת תרמ"ב
- יקר מפז - על התורה, ההפטרות, שולחן ערוך, ועוד, - מה שנשמט מהספר עבודת ישראל
- נזר ישראל - ספר על קבלה
- עבודת ישראל - על המקרא
- רמזי ישראל - הערות על ספרי קבלה (בעיקר על ספר "התמונה", המיוחס לרבי ישמעל כהן גדול)
- שארית ישראל - פירוש על מדרשים
- תהלות ישראל - על תהילים
- תודת המגיד הק' מקוז'ניץ זי"ע השלם על ענייני חנוכה - עם חידושי בנו רבי משה, ועם הספר "חידושי מגיד משנה"
- ילקוט עבודת ישראל - מאמרים, לקט על פרשיות התורה, מועדים, מנהגי קודש, מכתבים ואגרות קודש
מתלמידיו:
- רבי איתמר מקונסקיוולה
- רבי אליעזר בן רבי יעקב הלוי הורוויץ הידוע בכינויו רבי אלעזר מטרנוגרד
- הרב אריה לייבוש מלאנצוט וקישינב בעמ"ח "גבורות אריה" ו"חומת אריאל"
- הרב דוד יצחק ברומברג (חריף), המלבה"ד של ספרו של המגיד "בית ישראל"
- רבי יהודה ליב מזקילקוב
- רבי יחזקאל בן צבי הירש טאוב, אבי חסידות מודז'יץ
- רבי יצחק מאיר אלתר בן הרב ישראל רוטנברג, אבי חסידות גור הידוע בכינויו ה"חידושי הרי"ם"
- רבי ישעיהו בן יעקב משה מושקאט מוורשא
- רבי ישכר בר מרדושיץ בן רבי יצחק מראדושיץ הידוע בכינויו ה"סבא קדישא"
- רבי משה מזאלושין
- רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ
- רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין הידוע בכינויו ה"מאור ושמש"
- רבי שמחה בונים בן רבי צבי הירש מפשיסחא
- רבי יעקב יצחק מפשיסחא "היהודי הקדוש"
- רבי שלום רוקח מבעלזא "השר שלום"
- רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ