רבי משה מינץ

שער שו"ת מהר"ם מינץ דפוס לבוב

הדף "מהר"ם מינץ" מפנה לכאן. לערך העוסק באחד מגדולי חכמי הונגריה בתקופת האחרונים, ראו רבי משה מינץ (הונגריה).

רבי משה ב"ר יצחק הלוי מינץ (מהר"ם מינץ) היה מחשובי הראשונים באשכנז.

תולדות חייו[עריכה]

מהר"ם מינץ הוא בן למשפחת מינץ הנודעת, שהיתה משפחת לויים ורבנים מיוחסת (ראה לקמן בפסקה 'משפחתו').
נולד בסביבות שנת קע"ה. מקום לידתו אינו ידוע וישנן כמה השערות: ארוילר^[1] מגנצא^[2], לוקא או במברג. שם משפחתו מצביע על מוצא המשפחה ממגנצא^[3] או על עיסוק אבי המשפחה (מינץ פירושו מטבע או שמרמז על העיסק ב"מינט"- מנטה).

בצעירותו למד בישיבתו של רבי זלמן יענט בעיר לוקא. בשנת קצ"א החל ללמוד בישיבתו של רבי זלמן כ"ץ- מהרז"ך בעיר נירנברג. כנראה, למד בנירנברג עד שנת ר"ב. לאחר מכן למד בישיבתו של מהר"י וייל בארפורט. בשנת ר"ט היה שוב בנירנברג (לא ידוע לשם מה ולכמה זמן), ובהמשך למד בישיבתו של מהרא"י, בעל תרומת הדשן.

בשנת רי"ב לערך התמנה לרב בוירצבורג. במהשך כיהן כרב במגנצא (לפחות מקיץ שנת רי"ד). כפי הנראה חי במגנצא ברציפות עד שנת רכ"ג, אז עברה הקהליה היהודית בעיר ביזה גדולה וגירוש. תקופה מסוימת הוא ישב בעיר לנדוא. בסיוון רכ"ט הוא מגיע לכהן כרב בבמברג. בסוף שנת רל"ג הגיע שוב לנירנברג, ובשנת רל"ג התיישב בפוזן שבפולין, ומסתבר ששם נפטר (נחלת שבעה יב נא), ויש אומרים כי חזר לאשכנז ונפטר שם ( אוצר הגדולים להרב נ. הכהן). בתשובותיו הוא מזכיר כי הוא נמצא בדרכו לארץ ישראל (מהר"ם מינץ קז), וכנראה שנפטר בדרכו לארץ.

פטירתו היתה בודאי לפני שנת רמ"ג^[4] .

משפחתו[עריכה]

דודו, רבי יהושע מיינץ היה דיין בעיר ארווילר. לא ידוע לנו אם היו לו בנים^[5], אולם ידוע לנו כי גידל את בן אחות אשתו בביתו.

בני דודו מצד אביו היו רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) ורבי משה, תלמיד מהרא"י. מצד אמו בן דוד היה רבי יוסף יוזלין בעל "לקט יושר".

תלמיד חכם נוסף בשם רבי משה מינץ חי בבודפסט בין השנים תק"י-תקצ"א וכפי הנראה לא היה מצאצאיו (שכן לא היה לוי), אולם גרם לבלבול בין שניהם.

לקריאה נוספת[עריכה]

• ש. טל, "סיני" שנה כ כרך מ.
• הרב ישראל מרדכי פלס והרב יונתן שרגא דומב, מבוא לשו"ת מהר"ם מינץ בהוצאת מכון ירושלים תשנ"א.

תקופת חייו של רבי משה מינץ על ציר הזמן

הערות שוליים