רבי שמעון קיירא

רבי שמעון קיירא מגדולי תקופת הגאונים בבבל. בעל הלכות גדולות (בה"ג).

נולד בסביבות שנת 840 לספירה הנוצרית. רבי שמעון לא הגיע ל"גאונות", ולכן לא כונה בתואר "גאון", אולם ספרו נחשב לאחד מספרי היסוד של תקופת הגאונים. כנראה חי בעיר בצרה, וכן הוא מכונה על ידי רב האי גאון, רבי שמעון בוצרויא^{(דרוש מקור)}. היה קשור לישיבת סורא, וכן הרבה דברים שפסק בספרו הם על פי פסקי גאוני סורא, בניגוד לדברי גאוני פומבדיתא.

ישנן כמה שיטות על הסבר שמו -קיירא. יש אומרים שמשמעות השם היא העיר קהיר, ויש אומרים ששם זה מקורו במילה הערבית קאיירא- שעווה, על שם שמשפחתו עסקה בשעווה.