רפואה יהודית
|
|
רפואה יהודית היא ענף ברפואה האלטרנטיבית (רפואה משלימה) או ברפואה המזרחית וקשורה במסורת היהודית העתיקה שהיתה בתנ"ך, בתלמוד, ובקבלה. בדומה לשיטות הריפוי של הרפואה הסינית הרפואה היהודית נוהגת למזג יחסי גוף עם נפש. שיטות הריפוי מבוססות על תזונה בריאה וצמחי מרפא לצד עבודה רוחנית כגון "עבודת המידות". רובה של הרפואה היהודית מבוססת על שיטות מעולם הקבלה. לפי התפיסה היהודית רפואת הגוף משפיעה באופן פיזי על הנפש ועל הנשמה. לנשמה יש 248 איברים ו-365 גידים שהם ביחד 613 כנגד תרי"ג מצוות שהם מרכיבים את הנשמה כנגד כל האיברים של הגוף. כנגד כל איבר גשמי ישנו איבר רוחני של הנשמה שהם משפיעים אחד על השני. בדרך כלל התפילה נתפסת בתור השפעה רוחנית שהיא מעל הרפואה ויכולה להשפיע על מחלות. הריפוי ביהדות באמצעות צמחי מרפא הינו עתיק ונתפס על פי המסורת הקבלית כחלק מתורת סוד העוברת בין יחידי סגולה. מקורה של תורה זו מספר לנו ספר הזוהר הוא בספר רפואות עתיק שנכתב על ידי אדם הראשון והתגלגל לידי אברהם אבינו ושלמה המלך ונגנז על ידי המלך חזקיהו. (רבי שמעון בר יוחאי טוען שידע זה מועבר למעטים מכיוון שחכמה זו קושרת בין רפואה לכישוף ומסוגלת להביא את האדם להחטיא את מטרת העבודה הרוחנית ולשכוח מבורא עולם). בעם ישראל הרופאים הראשונים היו הכוהנים הם טיפלו בכל נגע וצרעת. בתנ"ך אנו מוצאים הוראות רפואיות רבות כגון: "בידוד חולים" בעלי מחלות מדבקות כגון : חולי צרעת בפרשות תזריע-מצורע. בזמן ההוא גם הנביאים וראשי העם עסקו ברפואה באמצעות תפילה, תיקון נפש, ופעולות רוחניות אחרות. משה רבינו (שהיה גם רופא) התפלל על מחלת אחותו: "אל נא רפא נא לה". הנביא ישעיהו ריפא את המלך חיזקיהו בעזרת דבלת תאנים אשר שם על השחין. בתקופת התלמוד נהגו להקיז דם כשיטת ריפוי. במאה השישית לפני הספירה (אחרי עריכת התלמוד הירושלמי) חי בארץ אסף הרופא שחיבר ספר רפואות ובו רשימה של כ-120 צמחי מאכל ותבלין. רפואותיו נרקחו מצמחים, שורשים, מחצבים ומאבני מרפא. רבי נחמן מברסלב היה בקיא בסמי מרפא ואף כתב ספר רפואות אשר השתמש בו כל ימיו. (לפני מותו ציווה לשרוף אותו לבל ישתמשו בו אחרים ויעשו מופתים כמוהו. הוא גם ציוה שלא ישתמשו ברפואות ובסגולות אשר כתובות בספר המידות שכתב. מאחר ורצה שתלמידיו יתפללו לה' ולא ידרשו ברופאים. כי התפילה יותר בדוקה לכל מחלה). בימי קדם ליקוט צמחי מרפא והרוקחות נעשה בידי נשים. ומאוחר יותר על מומחים שנקראו הרברים. הרופא היהודי המפורסם ביותר בהיסטוריה היהודית היה הרמב"ם שכתב בספריו פרקים על שיטות ריפוי ובנוסף כתב אחד עשר ספרי רפואה בערבית.
לקריאה נוספת[עריכה]
הרב משה כהן שאולי - " ספר מרפא הבשם "