שדה שנתקוצה

שדה שניטלו קוציה.

"שדה שנתקוצה" בשביעית, כדי לתקנה למוצאי שביעית - מותר לזורעה במוצאי שביעית.

הדין הוא, שאסור לאדם לתקן את שדהו בשביעית, בין לצורך שביעית בין לצורך מוצאי שביעית. ואמנם לכתחילה אסרו חכמים כל עבודה הבאה לתקן את השדה לזריעה, אבל בדיעבד אם עבר אדם ותיקן את שדהו בשביעית לצורך זריעה במוצאי שביעית, קיים הבדל בין שני סוגי עבודות: אם עשה עבודה כדי להשביח את הקרקע ולהכינה ממש לזריעה, כגון שחרשה או שזיבלה וכיוצא בזה, קנסוהו חכמים ואסרו עליו לזורעה במוצאי שביעית, אבל אם לא עשה אלא עבודת ניקוי, כגון שנטל מן השדה קוצים, או שפינה את השדה מאבנים, לא קנסוהו חכמים והתירו לו לזורעה במוצאי שביעית.

בירושלמי מובא, שבפירוש "שדה שנתקוצה" נחלקו אמוראי בבל ואמוראי ארץ ישראל. לדעת אמוראי בבל מדובר בקוצים תלושים ומפוזרים בשדה, שהנוטל אותם בשביעית ומפנה שדהו לזריעה במוצאי שביעית, מותר לו לזורעה במוצאי שביעית; ואילו אמוראי ארץ ישראל פירשו כי "שדה שנתקוצה" היא שדה שנחרשה כדי לעקור ממנה את הקוצים הגדלים בה, שהואיל וחרישה זו אינה נחשבת עדיין כהכנה לזריעה, משום כך לא קנסוהו חכמים והתירו לו לזורעה במוצאי שביעית.