שושנת יעקב

פיוט הנאמר אחרי קריאת המגילה פורים. הוא סופו של הפיוט "אשר הניא" שנאמר בבוקר.

הפיוט נאמר כדי לקיים מה שנאמר בגמרא: (תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק ג הלכה ז)

רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו אמ' ר' פינחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב.

ובשו"ע נפסק (אורח חיים סימן תרצ סעיף טז)

"צריך שיאמר: ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל שונאי ה', ברוכים כל המאמינים בה'; וצריך שיאמר: וגם חרבונה זכור לטוב".

נהגו לשיר את הפיוט, והולחנו לו מנגינות רבות.

ביאור הפיוט[עריכה]

שושנת יעקב = כנסת ישראל.

צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי = ע"פ לשון הפסוק .

תשועתם היית לנצח = הקב"ה הוא מושיע את ישראל תמיד.

ותקוותם בכל דור ודור = עמ"י תמיד מקווה שהקב"ה יציל אותו.

להודיע = מסיפור המגילה ופרסום הנס נודע.

שכל קוויך לא יבושו, ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך.

ארור המן וכו'.