שיחה:כתבי הגר"א
|
הסיבה שהנחתי תבנית:לשכתב ותבנית:להשלים[עריכה]
כידוע דמותו המופלאה של הגר"א ריתקה רבים במהלך הדורות, ועל אף שהגר"א עצמו חיבר רק ספרים בודדים (יחסית להיקף הרחב של משנתו), מ"מ תלמידיו ותלמידי תלמידיו הוציאו עשרות ספרים מתורתו, עד שבדורנו אנו ישנם מאות רבות של ספרים, (א) מהם חיבורי הגר"א עצמו, (ב) מהם תורתו כפי שנרשמה ע"י תלמידיו, (ג) מהם הנהגותיו כפי שנרשמו ע"י תלמידיו או תלמידי תלמידיו, (ד) מהם שמועות העוברות במסורת בשמו, (ה) מהם ליקוטים מכל הרשימה הנ"ל או חלקים ממנה.
לאור כל זה הערך צריך 'לערוך סדר' ולספק מידע לקורא על ספרי הגר"א, דבר הכולל כמה משימות:
- להסביר על כל ספר וספר מספרי הגר"א - לאיזה מהקטגוריות הנ"ל הוא משתייך? וממילא - מהי רמת מהימנותו? ועוד: האם ישנם ביקורות, דיונים או ויכוחים בייחוס הנכתב בו לגר"א?
- להסביר מהי מטרת הספר וכיווניו המרכזיים. למשל, האם הספר הוא פירוש למקרא או שהוא 'משתמש' במקראות להביע את רעיונותיו? האם הספר מסביר פשט, דרש או סוד? האם הפירוש מסביר את כל הפסוקים/הסעיפים/משפטים/חלקים של הספר המקורי (תנ"ך, תלמוד, שו"ע) או שהוא רק מסביר מידי פעם (כדוגמת המשך חכמה)? האם ישנה שיטתיות בספר או שכל יחידה עומדת בפני עצמה? (- ישנם פירושים לתנ"ך שניתן לקרוא את הפירוש לפסוק מסויים, ואין לזה שייכות לפירוש לפסוק/פרק אחר; וישנם פירושים שפירוש כל פסוק קשור למהלך הכללי של המחבר בפירושו לספר זה) האם הספר מכריע בין פירושים קיימים או חושף פירושים חדשים?
- לעסוק בשאלות יסוד באופן לימוד הספר. למשל, האם הגר"א בביאוריו לדברי השולחן ערוך התכוון להכריע הלכה או לא? (- נושא זה נתון בפולמוס, דעת ר' בצלאל לנדוי בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' ועוד חכמים וחוקרים שנושא זה נתון במחלוקת בין רבי חיים מוולוז'ין לבין החזון איש, לעומת זאת, הרב דב אליאך בספרו 'הגאון' - בחלק השני ובנספחים שבסוף החלק השלישי - מפקפק בדבריו, והוא טוען ששניהם מסכימים שכוונת הגר"א הדרך כלל להכריע את ההלכה, אם כי ישנם מקומות חריגים, בודדים ויוצאי דופן שהוא ציין את מקורות ההלכה אע"פ שכוונתו לחלוק) האם פרשנותו באה שלול פרשנויות אחרות או להוסיף כיוון נוסף?
- לעסוק במקורותיו הפרשניים של הספר - האם הספר משתמש בדברי חז"ל, ראשונים ו/או אחרונים בפרשנות המקראות? האם הספר משתמש בספרי נסתר? האם הספר מביא דברי חכמה מחכמי אומות העולם? האם יש בספר דברים ששמע הגר"א מחכמי דורו או מתלמידיו? כשהמחבר מצטט מספרים שונים - איזה חיבורים ומהדורות עמדו לנגד עיניו? (לפחות ביחס לספרי נסתר - נושא זה לא נחקר עדיין כהוגן)
- לעסוק במקורות ההיסטוריים של החיבורים המצויים כיום. למשל, לפני כמאה וחמישים שנה הוציא תלמיד אחד של הגר"א ביאור לספר משלי, וחברו הוציא ביאור לספר יונה, ואחר הוציא פירוש לנ"ך, רביעי אסף שמועות מהגר"א וחמישי עשה לקט מחלק מהחיבורים שנזכרו. ועל כל אחד מהם נכתב בהרחבה, וביד הקורא תשובה לכל השאלות הנ"ל ולשאלות נוספות ממן זה; ועדיין אין הקורא יודע האם הפירוש המודפס במקראות גדולות שבידיו הוא לקט מחלק מהספרים הנ"ל (ומאיזה מהם), או שהוא אחד מהם, או שהוא סתם מיוחס לגר"א בטעות, וכן הלאה.
- שם הספר - מי בחר את שם הספר ולמה?
- העיסוק בספר - האם רבים הלומדים בספר ולמה? (ישנם ספרים שלא לומדים בהם, כי אין בהם חידושים מופלגים או כי עיקר תוכן הספר נלקט בחיבורים אחרים או כי יצא פקפוק עליו או על מאספו, או מטעמים אחרים; מאידך, ישנם ספרים שרבים לומדים בהם, אך מטעמים לא צפויים) מה מחפשים הלומדים בספר? {{מקור|(למשל, יתכן מאד שלומדי הספר 'איל המשולש' - בעניני חשבון, גאומטריה והנדסה - אינם מחפשים ללמוד מתמטיקה, אלא יותר מעניין אותם ללמוד על דמותו של הגר"א או דורו או על הספרים שהשתמש בהם וכד'; תופעה דומה יכולה להיות ג"כ בספרי קודש).
- מהדורות הספר - באיזה מהדורות הספר יצא? מה טיבן של המהדורות? מה ההבדלים ביניהם? (- בעיקר במקום שיש הבדלים מהותיים או חילוקי דעות) מדוע כה הרבה/מעט מהדורות? (במקרים שהדבר בולט ומצריך הסבר)
- פרשנות - איזה פירושים יצאו על הספר? (למשל, על ביאור הגר"א לשו"ע יצאו ספרים רבים) מה טיבם? מי מחבריהם? מה ההבדלים בין הפירושים השונים? האם הם מסבירים את כל הספר או רק חלק ממנו? האם הפירוש רציף או מסביר רק מקומות מוקשים? ועוד ועוד.
- משמעות הספר - האם הספר שופך אור מיוחד על משנת הגר"א? (למשל, הספר 'מגיד מישרים' משווה מראה חדש לדמות הכה מוכרת מספרי ההלכה שלה) האם הספר מהוה פירוש נוסף או שיש בו שיטה חדשה בתחום? האם יש לספר משמעות נוספת מלבד תוכנו? (למשל, ספרי הגר"א בהנדסה ובדקדוק מהוים חידוש, בעצם נתינת הלגיטימציה/החשיבות ללמוּד תחום זה) האם הספר שופך אור חדש על דורו של הגר"א? על מחלוקתו עם ועל החסידות/אחרים? האם הספר נותן מידע היסטורי?
סדר הערך - לערך יתכנו קוראים רבים, חלק מהם מחפשים מידע על הספר שבידם, חלק מחפשים מידע על הגר"א וחלק מחפשים מידע נוסף. הערך צריך להיות נוח לקריאה לכל אחד מסוגי האנשים הנ"ל, דבר המחייב סידור הן עפ"י המרכזיות בתיאור דמות הגר"א ומידת השייכות בין הגר"א לחיבור, והן עפ"י הספר שבידי (כלומר, שאוכל למצוא בקלות מידע על הפירוש שב'מקראות גדולות' הנפוצות), והן עפ"י מידת מרכזיותו בעולם התורני בכלל (ראה לעיל). זו הסיבה העיקרית להנחת תבנית לשכתב, יחד עם התייחסות לכך שחלק מהמידע כתוב באופן שאיננו נוח ל'שאיבה'.
תבנית:להשלים - הוספתי לערך ג"כ תבנית "להשלים", כי חסר בו מידע רב, חלק מספרי הגר"א חסרים, ובעיקר ספרי הליקוטים חסרים, חסרות הפניות למחקרים וביקורות על ספרי הגר"א, חסרים דיון והתייחסות על ספרי הגר"א שבכת"י וספריו ומאמריו שיצאו בתוך ספרים אחרים (כדוגמת תולדות הצדיק רי"ז מסלנט), ועוד ועוד. כמו כן, כדאי שבהתייחסות לכל ספר (ולא רק בפסקה 'קישורים חיצוניים) יצורף קישור למאגרי מידע באינטרנט בהם הוא נמצא, כדוגמת ויקיטקסט, היברו-בוקס, אוצר החכמה, אתר 'דעת' ואחרים.
לסיכום, הערך הוא נחוץ וחשוב מאד, אבל חסר בו מידע רב, וסידורו איננו נוח לקורא, ולכן נחוצות בו תבניות להשלים ולשכתב.
יישר כח גדול לכל העורכים והתורמים!!! לילה טוב ורוב ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם לטובה! --למאי נ"מ? 04:38, 5 ביולי 2012 (IDT)