שיחת מיקרופדיה תלמודית:טבילה
|
נכתב בערך: לסוברים טבילה בזמנה מצוה לא נאמרו הדברים שאין מצוה לטבול ולהיטהר, אלא לדעת הסוברים טבילה בזמנה אינה מצוה (ראה בסמוך מחלוקת תנאים ומחלוקת ראשונים להלכה) - ולדעתם אין הטבילה מצוה אלא הכשר (עין יצחק ב סב אות ה ונח) - אבל לסוברים טבילה בזמנה מצוה, ואסור לטמא להשהות טבילתו (ראה להלן), מצות עשה על הטמא לטבול ולהיטהר מטומאתו, ואפילו אינו רוצה להיטהר (מעין החכמה [רעדלהיים תקס"ד] דף מה א, ובאור הר"י פרלא לספר המצות לרס"ג עשה קע), ואף כשעבר הזמן, הטבילה עצמה מצוה היא, ואפילו אינו נכנס למקדש ואינו אוכל קדשים, ואף שאינו חייב לטבול בו ביום כיון שעבר הזמן, אסור לו לעמוד בטומאתו ולא לטבול כל עיקר (אבני נזר אורח חיים תכא, וכעין זה בשו"ת בית יצחק או"ח סוף סי' פו).
ויש ראשונים שנראה מדבריהם שאף שטבילה בזמנה מצוה, אם עבר זמנה ולא טבלה אינה חייבת לטבול עוד (ראה רבינו ירוחם נתיב כו ה שכתב שאם רצתה לטבול טובלת, ומשמע שאינה חייבת, אף שלדעתו טבילה בזמנה מצוה. וכן כתב בשו"ת תפארת צבי יו"ד ב כז).
ונשמטו דברי התוס' בביצה יח: ד"ה כל, שמפורש בתחילת דבריו שאף למ"ד טבילה בזמנה מצוה, מ"מ אם עבר זמנה (כגון נידות דזמנינו שמחמירות כזבה לספור ז' נקיים רק אחר שפסק הדם), שוב אין מצוה זו, ואינן טובלות ביוה"כ ובת"ב.
יש"כ על הערך המושקע באיכות שאינה פחותה ממכוני עריכה!!! David (שיחה) 11:41, 21 בפברואר 2019 (MSK)